מקור : אברהם סוצקבר, גטו וילנה , עם עובד , 2016
"כשהודיעו אנשי הגסטפו רשמית לדוקטור סדליס , מנהל בית החולים של
הגטו , שהגיעה פקודה מברלין האוסרת על נשים יהודיות ללדת ילדים , קמה בגטו מהומה
של ממש. לא ידעו מה לעשות בנשים ההרות , בתינוקות שעתה זה נולדו . אמהות עמדו ללדת
בידיעה שילדיהן יורעלו. אבל גם על החוק הזה ניסו אחר כך היהודים לגבור, היו
מחביאים את היילודים מייד עם לידתם בחדר מוסווה.
בלילות היו האמהות מתגנבות לשם בחשאי ומניקות את הילדים ".
כשהילדים גדלו מעט רשמו
אותם ברשויות הגטו כמבוגרים משהיו באמת.
"המאבק של האישה היהודיה
על לידת ילד בגטו , שיהיה נחמה על ההורים שנהרגו, על הבעל שנרצח, שיקייים את המשך
החיים ואת עתיד העם- מאבק זה נמשך בגטו עד ימיו האחרונים. מחזה בלתי נשכח היה מראן
של אמהות חיוורות הנושאות את עולליהן שזה עתה נולדו למרות החוק הגרמני, שהתחבאו
בבורות , בעליות גג ובמערות, נגררות על פני הסימטאות אל מותן ".
" הלכתי אל אמי . היא
בישרה לי שתהייה שמחה: אשתי ילדה ילד בבית החולים של הגטו. אמא שכחה את החוק שקבע
מורר- כל היילוד בגטו יש להמיתו. יום לאחר שובי כבר לא היה ילד: פקודתו של מורר
מולאה."
"טרם התעשתי מן האסון עם
הילד , וכבר אסון חדש : אני הולך אל אמי , והיא נעלמה. נודע לי שאובהרט, הסוכן
הגרמני , הוא האחראי לכך. הוא בא בלילה לרחוב שפיטלנה 7 , ששם גרה אמי , ולקח את
דרי החצר כולם לכלא, ומשם לפונאר."
מקור : אברהם סוצקבר, גטו וילנה , עם עובד , 2016
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה