ילדים שנשארו בודדים בגטו הבינו שלא יהיה
מי שייקח עליהם אחריות או יעזור להם, ולכן הם דאגו לעצמם. לעתים הם קיבלו על עצמם
אחריות ודאגו גם לשרידי המשפחה שנותרה. באין אלטרנטיבה אחרת , הם מצאו עבודות
ירודות שהניבו שכר זעום וכך ניסו להעביר זמן ולהתקיים. הם דאגו להכין את עצמם
לקראת העבודה וגם דאגו לקבל שכר עבודה. חסייה , שהייתב בורחת כל יום בגניבה מהגטו
ועובדת לפרנסתה אצל נוצרים בעיר , סיפרה :
" עבדתי אצלה כמו שהייתה עובדת
המשרתת אצלנו. בסוף היום קיבלתי פרוסת לחם עבה וספל מרק להביא לאחותי. כשהגעתי
הביתה אמרתי לאחותי בשמחה כי אנחנו מסודרות. נשארתי בעבודה הזו כמה ימים עד שהילד
של בעלת הבית החדשה התחיל להצביע עליי ואמר : "יהודייה אני לא רוצה אותך פה
בבית שלנו" . בעלת הבית אמרה שכדאי שאלך , כי השכנים ירננו וכך סיימתי
לעבוד" .
ילדים שנשארו לבד , אף על פי שהיו בעלי
יכולת ויוזמה להשיג לבדם מזון לקיומם , חיפשו בכל זאת קשר וקירבה אנושית עם קרובי
משפחה. התחברות עם משפחה דרשה מהם לעתים להשיג יותר מזון כדי לספק את האנשים
הנוספים, ובכל זאת הם תרו אחר קשרי משפחה ושמחו למצוא אותם. חסייה המשיכה וסיפרה איך
נלחמה בבדידותה.
" זה היה ב1942 . הייתי ילדה בת
שלוש עשרה לבדי. עכשיו התחילו להעביר את כל ילידי העיר לשכונה שלנו. כשהגיעו לגור
לידי אנשים התחלתי בכל פעם לקשור קשרים עם הדיירים החדשים. עד שהגיעו קרובי משפחה
של אמי. מאד שמחתי לראות את דודי עם שלושת בניו. כי הייתה לו שוב משפחה" .
חזרה של ילד בודד לגטו הייתה חלק משגרה . גם
שכבר התגורר מחוץ לגטו . הגטו היה המקום שבו יהודים וביניהם הוא הרגיש טוב, למרות
הסכנה הרבה בכניסה לגטו וסכנה רבה אף יותר בשהייה בו. הילד נטה לסמוך על היהודים בגטו שעמם הוא תקשר
ואליהם חש קרבה מנטלית. הילדים חמקו מהגטו
בדרכים לא שגרתיות והשיגו מצרכי מזון .ההתחמקות מהגטו והחזרה אליו היו מסוכנות
ביותר, אך אף על פי שידעו מה מצפה למי שייתפס, הם האמינו וקיוו שלא יתפסו. אנה
נתנבלוט מתארת :
" חסייה בת אחת עשרה פרנסה את
המשפחה בגטו. היא הייתה מעבירה לשוק בחלק הארי בגדים נעלים, ועוד. בתמורה קיבלה אוכל. לא פעם נתפסה
על יד גדר החומה וראתה עין בעין את התליין. , וכל פעם הייתה בטוחה שזה סופה. למזלה
בקבוצת השומרים הרוצחים התגלה אדם בעל לב. היה זה אוקראיני שחילץ אותה , ולבסוף
העניק לה מחסה וסידר לה ניירות אריים . רק עם התעודות האלה קיבלה ביטחון
זמני" .
מקור
וקרדיט :
טוקר , ד'. בית הילדים מלובלין : חינוך ילדים יהודים
שניצלו משואת מלחמת העולם השנייה 1939-1946 . חיבור לשם קבלת תואר דוקטור
לפילוסופיה , תל אביב : אוניברסיטת תל אביב 2008.
ראה גם :
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה