דלג לתוכן הראשי

"מחבואים- לא משחק ילדים", ההישרדות של לאה זמין (כהן) , בת 5 , בהולנד




לאה נולדה בהולנד, אמסטרדם, בשנת 1936 להוריה ניסן שמעון ורוזה כהן. אחות לשאול, מרים ומרדכי. הנאצים כבשו את הולנד במאי 1940. משטר הכיבוש בהולנד פעל בשיטות קיצוניות ואנשי המנהל ההולנדים שנותרו במשרותיהם פעלו עפ"י הצווים של הנאצים. כילדה, לאה זוכרת במיוחד את העובדה שהוציאו אותה מהגן בו למדה ואת הטלאי הצהוב אותו אולצה לענוד. השילוחים מהולנד למחנות ההשמדה באושוויץ וסוביבור החלו במחצית 1942 דרך מחנה המעבר וסטרבורק. מיקומה הג"ג של הולנד לא איפשר בריחה לארץ ניטרלית או בלתי כבושה לפיכך יהודים רבים חיפשו מקומות מסתור.
מחבואים 
באביב 1943 עזבה לאה עם משפחתה את ביתם ועברו להסתתר אצל משפחות לא יהודיות. בהתחלה הסתתרו כולם אצל אותה משפחה. תוך זמן קצר נאלצו הוריה למסור את ארבעת ילדיהם למקומות שונים מבלי לדעת מה יעלה בגורלם. דודתה, נפי, ניצלה את מראה "הָאַרִי" והורידה את הטלאי הצהוב לאחר שהגרמנים רצחו את בעלה ומאז הצטרפה למחתרת ההולנדית. היא לקחה את לאה למחבוא נוסף ומשם העבירו אותה באמצעות המחתרת לצפון הולנד לכפר בשם נס שם היא שהתה מס' חודשים. אב המשפחה היה מכה אותה וכאשר השכנים החלו לשאול שאלות על זהותה, העבירו אותה למחוז friesland בצפון הולנד לכפר בשם  Engwiereim למשפחה עם 2 ילדים קטנים.
 למעשה, עד סוף המלחמה היא מאומצת ע"י המשפחה הזו (פרנץ וחייסקה קלוסטרמן). לימים הוכרו בני הזוג כ"חסידי אומות העולם" ועד היום לאה שומרת על קשר קבוע עם צאצאיהם. על ההתמודדות של ילדה קטנה הנאלצת להחליף למראית עין את דתה ואף את שמה, מספרת לאה:  "אימי אמרה לי בהתחלה שאנו הולכים לאנשים שיש להם אותו אלוהים  – אבל הם עובדים אותו בצורה אחרת…"
אצל משפ' קלוסטרמן  היא שוהה תחת סיפור כיסוי של ילדה לא יהודיה שביתה הופצץ ברוטרדם מבלי לדעת מתי תיגמר המלחמה ומה עלה בגורל משפחתה במשך למעלה משנתיים. בסיום המלחמה  איתר אותה אביה ובא לאסוף אותה אבל בתחילה היא לא הכירה אותו ורק לאחר שכנועים הסכימה לעזוב את משפחתה המאמצת ולחזור עם אביה למשפחתה שניצלה. אחרי המלחמה חזרה משפחתה לאמסטרדם שם התגוררו כפליטים בבית חולים במשך שנתיים. ("6 אנשים בחדר קטן…"). לאחר מכן עברו לגור בדירה שכורה.

באותה תקופה  השלימה את לימודיה בבי"ס ובתיכון ולימודי אמנות בבי"ס גבוה לאומנות. בסוף שנת 1959  עלתה לארץ בגפה. הגיעה לחיפה ועבדה בתלמה במחלקת הפרסום. בחיפה הכירה את יעקב, גם הוא ניצול שואה, התחתנו והביאו שלושה בנים. עברו לירושלים בשנת 1974 ומתגוררים מאז באותה הדירה.


תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

איטה טייץ , בת 10 לבד ביער אחר בורות ההריגה

עדות משנת 1946
נולדתי בשנת 1931 בעיירה נאמאנצ'ין הסמוכה לוילנה. אבי היה מנהל חשבונות. בת שש נכנסתי לבית ספר "תרבות" . כשעברתי לכיתה ד' בשנת 1941 , פרצה המלחמה ואז נסתיימו בשבילי חיי המשפחה השלווים והתחילו חיים מלאי סבל ויגון . בו ביום הפציצו מטוסים גרמניים את עיירתנו ויהודים רבים ניספו בשעת ההפצצה. למזלנו , משפחתי יצאה לכפר להסתתר מההפצצות.
כאשר חזרנו לעיירה ראינו את היגון של היהודים שבני משפחותיהם נהרגו בהפצצת הגרמנים  . כאשר הגיעו לעיירה החיילים הגרמנים הם הסתייעו בליטאים על מנת לפרוץ לבתי היהודים בלילות. היו מכים ומענים . עם בוקר היינו שומעים את מעללי הלילה : זה נרצח, זה עונה..
האקציה הגדולה התחילה אחרי כמה חודשים כאשר ליטאים הודיעו לנו להופיע מייד לבית הכנסת ומשם נשלח לגטו וילנה. אבא היה חיוור כמת . אמר לנו שנתלבש והוסיף שבשום פנים ואופן לא נלך לבית הכנסת.
ובינתיים נתמלאה דירתנו גויים שהחלו שולחים יד בחפצינו. אבא ניצב כמאובן : מה לעשות? לאן לפנות : לא יכולנו לצאת יחדיו מהבית ,  כי הליטאים ניצבו ברחובות וגירשו לתוך בית הכנסת . להישאר בבית עצמו כבר היה בלתי אפשרי. 

הנער ניצול השואה ששרד בהיותו בן 15 את מחנה מאוטהאוזן וזכה במדליית הכבוד במלחמת קוריאה

הוא שרד מחנה ריכוז  נאצי  (מאוטהאוזן, אוסטריה ) בתקופת השואה  ואחר כך  נלחם בגבורה  בצבא האמריקאי במלחמת קוריאה שם הגן בעצמו על אחת הגבעות החשובות בקרב בין האמריקאים לסינים בצפון קוריאה והציל את חייהם של 40 עמיתיו לפלוגה .  אחר כך נכלא במחנה שבויים סיני . מי הוא הצעיר היהודי ההונגרי טיבור רובין, ניצול השואה,  שזכה במדלית הכבוד מידי נשיא ארה"ב ?
טיבור "טד" רובין (באנגלית: Tibor "Ted" Rubin;‏ 18 ביוני 1929 - 5 בדצמבר 2015) היה ניצול שואה ממוצא הונגרי וגיבור מלחמה אמריקאי שעוטר במדליית הכבוד על פעולותיו במלחמת קוריאה. היה אחד משני מעוטרי מדליית הכבוד היהודים שנותרו בחיים, עד למותו.
במשך השנים הוגשו המלצות רבות להעניק לרב"ט טיבור רובין מדליות ועיטורים, המלצות אלו זכו להתעלמות ממניעים אנטישמיים.
ב-23 בספטמבר 2005 העניק נשיא ארצות הברית ג'ורג' ו. בוש את מדליית הכבוד לרב"ט טיבור רובין.
טיבור רובין התגורר בגרדן גרוב, קליפורניה.
ילדותו בהונגריה טיבור רובין נולד בפאסטו, עיירה הונגרית קטנה שחיו בה 120 משפחות יהודיות. אביו היה סנדלר והוא היה אחד מתוך שישה יל…

שבתאי קאנטור , בן 13, מסתתר בארובות הגג באקציות בגטו וילנה

עדות משנת 1946 , שבתאי קאנטור , בן 15 ( בן 8 עם פרוץ המלחמה)

נולדתי בשנת 1931 בעיירה קטנה יאזנה . אבי היה אופה ואמי ניהלה את הבית. למדתי ב"חדר"וראיתי חיים טובים עד שפרצה המלחמה והגיעו הגרמנים. הליטאים עשו יד אחד עם הגרמנים .
מרים ומלאי יגון היו החיים תחת עול השלטון הגרמני. כעבור חודש גזרו הגרמנים את גזירת הגטו בעיירה. בבוקר לא-עבות באו ליטאים וגרמנים חמושים ברובים , עברו מבית לבית וגרשו לגטו. המצב בגטו היה נורא ואיום. מדי פעם באו ליטאים וגרמנים הרגו וירו ושדדו.
היינו זמן מה בגטו ואז החליטו הנאצים להוביל את היהודים לבורות ההריגה. טיכסתי עצה עם אחי והחלטנו שאני אברח והוא יישאר עם אימא.
כל עזבתי את הורי ויצאתי לדרך. פרמתי והורדתי את הטלאי הצהוב. מצאתי בן-כפר ועגלה , קפצתי עליה ונסעתי לכפרים. אחר כך התגנבתי לבית אישה כפרית וביקשתי אוכל. התגנבתי לתוך גורן ללינת לילה. אחרי שלושה ימים הגעתי לקובנה. ישבתי על גג הקרון ונסעתי לוילנה.
בנסעי כך בדרך כאשר אני יושב על גג הקרון, ראיתי איך הובלו יהודים להורג . שמעתי צעקות ובכיות וליבי כאבמאד, שנגזר עלי להסתכל בדרכם האחרונה של יהודים. פרצתי בב…