ילדים בשואה

יום שני, 24 באפריל 2017

דוד הכט, ילד בן 5 , לבדו במחנה טרזינשטט


נולדתי בתאריך 16.2.1938 בסלובקיה שהייתה בעבר צ'כוסלובקיה,
אבי היה מהנדס לייצור מוצרי דלק, בעל מקצוע מכובד, הוא היה מוכר ובקשר טוב עם תושבי האזור. במהלך שנות המלחמה גרנו בעיר הבירה בראטיסלאבה, בית המשפחה היה ברחוב ז'ידובסקה אוליצה 34, שם הרחוב בתרגום לעבריתרחוב היהודים, המצב הכלכלי של המשפחה היה טוב. 
עם כניסת  הנאצים, המצב החל להחמיר עבור היהודים, החלו רדיפות וגזרות המשפחות היהודיות נאלצו לחשוב על פתרונות יצירתיים על מנת להימלט ולהתגונן בפני המרצחים. במקרה של משפחתי, הוריי יצרו קשר עם בעלת הבית ששמה הרנקו, היא הייתה אישה בעלת חמלה ואומץ, היא החביאה אותנו במרתף ביתה כשהכניסה למרתף הייתה מאחורי ארון קיר בביתה
 בשלב מסוים, החל מחסור בביגוד ומזון, ההורים שלי עלו למעלה לקומת הבית על מנת להביא שמיכות ובגדים להחלפה, שני אחיי השתרכו אחריהם ולא הסכימו להישאר במרתף, הם עלו יחד עם ההורים שלי ומאז לא ראינו אותם. מאז לא ידענו מה עלה בגורלם.
אחותי הבכורה ובעלה היו פרטיזנים והם הבריחו אותי ממקום למקום וכך חיינו ניצלו
לאחר מכן, הבריחו אותי למשפחה בכפר, הנאצים הציעו לכפריים פרסים ומתנות בעבור הסגרת יהודים.
לאחר שהלשינו על מקום המצאי,  תפסו אותי ונשלחתי למחנה ריכוז לילדים  "טרזינשטט.

במחנה הריכוז פגשתי באופן מקרי את אחותי הבכורה, לשמחתי הרבה הרגשתי שאני לא לבד. לאחר מכן , העלו אותנו על רכבת שהסיעה אותנו למחנה הריכוז לאושוויץ, בדרך לשם לקראת ההגעה לשערי אושוויץ, המתינו לנו הרוסים. הצבא הרוסי התקדם והצליח לעצור את מכונת ההרג הנאצית. לאחר מכן, הוחזרנו לצ'כיה לעיר ברטיסלבה, העיר בה גרנו ברוב שנות המלחמה,  גרתי עם אחותי הגדולה וגיסי.
 לאחר תקופה קצרה, גיסי הבריח אותי להונגריה ומסר אותי לעליית הנוער "ג'וינט". הם אספו את הילדים היתומים שנותרו בתום המלחמה, מכל מיני מקומות שונים ורכזו אותם במוסדות. בתחילה הייתי במוסד "מטיאשפלד" אחר זמן קצר הועברנו למוסד שנקרא  "דסק" מאחר והיינו צעירים יותר מהילדים שבמוסד הראשון
זמני השהייה ב"דסק" ובמקומות האחרים לא זכורים לי מאחר ועברנו בכל מיני מקומות. ב"דסק" פגשתי למזלי את אחי יעקוב ואחותי בתיה, הם היו בזמן  המלחמה בגטו היהודי שבבודפשט. לאחר טלטולים רבים הועברתי דרך מספר מדינות לעיר מרסיי שבצרפת. היינו במוסד שנקרא "ווילה גאבי". לאחר כחצי שנה, צירפו אותי למשפחה של יהודים ונרשמתי כבנם ושמי שונה למישל, על מנת שאוכל לעלות בצורה רשמית . ממרסיי שטנו לישראל באניית תיירים בשם "פרובידנס" , מסע לארץ שארך  כשבעה ימים, היו מספר עצירות  בקפריסין ובאלכסנדרייה שבמצריים.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה