נעמי שדמי , ילדת בת 12 בשואה שהפכה לקצינת משטרה בכירה בישראל והקימה את יחידת השוטרות

נעמי שדמי הייתה רק בת 12 כשחיילי אס-אס ושותפיהם ההונגרים הגיעו לבית משפחתה בבודפשט וחטפו את אביה ואת אחיה הבכור לעבודות כפייה. כעבור זמן קצר, היא, אמה ואחיה הצעיר גורשו לאזור עני בעיר, שם רוכזו היהודים. 

לאחר מכן שרדה את שנות המלחמה עד שהגיעה ארצה, אז הפסיקה לדבר על שעברה בתקופת השואה - עד שנכדתה הבכורה עינב ביקשה ממנה להגיע לבית ספרה ולספר את סיפורה

כשהגיעו החיילים הגרמנים ולקחו את אביה ואחיה הבכור לעבודות כפייה, הייתה זו הפעם האחרונה שראתה אותם. היא סיפרה על חייה בבודפשט עם אמה ואחיה הצעיר, יושקה. "דירות היהודים סומנו בכוכב צהוב, ובכל דירה נאלצנו להצטופף ארבע או חמש משפחות. אימא ארגנה גן לילדים ואני עזרתי לה", הסבירה. באחד הבקרים של סתיו 1944, חייה של נעמי השתנו שוב ללא היכר. אנשי אס-אס פרצו לדירתם וחטפו את אמה באיומי נשק. "הם אמרו 'ממזרים לקום, תתלבשי מהר יהודייה מלוכלכת, יש לנו עוד הרבה כמוך לאסוף היום'", סיפרה נעמי. "התעוררנו בבהלה, ראינו שלושה אנשים - שני פאשיסטים הונגרים וחייל אס-אס גרמני - מפחידים ורעים".

היא שחזרה כיצד צעקו על אמה שאם תנסה לקחת איתה את הילדים, הם ירצחו אותם מול עיניה. "אני זוכרת ששאלתי את עצמי מה נעשה בלי אימא. קודם לקחו את אבא ואת מיקי (האח הבכור, א"ר), ועכשיו את אימא", אמרה. התמונה הבאה שהיא זוכרת היא כיצד היא ואחיה הושלכו על הרצפה. "בכינו, גם אימא בכתה, הפילו אותה על האדמה הקרה והתחילו לגרור אותה על הרצפה. אנחנו רצנו לחלון הזכוכית, דבוקים לחלון ומסתכלים מה עוללו לאימא שלנו. עד היום אני זוכרת את המבט שלה, אני זוכרת איך היא מסתכלת לי עמוק לתוך העיניים ואומרת לי 'מרתל'ה, את ילדה גדולה וחכמה, שמרי על אחיך, אני סומכת עלייך ועד הערב אהיה בבית'".

 לסיפור החיים המלא ( אור רביד , אתר וואלה)