דלג לתוכן הראשי

גיזה , נערה יהודיה בת 16 , עובדת בקנטינה של קצינים גרמנים



"בעוד אני עוסקת בעבודות משק הבית בבית המסתור השני שלי בעיר  קיילצה , המשיכה אחותי גיזה , בת 16 , לעבוד במועדון הקצינים הגרמנים , שהיה ממוקם בחלק הטוב ביותר של העיר . שם הם יכלו לאכול , לשתות ולהתרועע עם ידידים .
להוציא את מנהל המועדון, כל העובדים היו פולנים. אחותי הייתה הצעירה שבחבורה , והאחרים גוננו עליה. לא העלו כלל בדעתם שהיא יהודיה בזהות שאולה של נוצריה . 

היא הפכה במיוחד לחביבתו של הטבח הפולני , שנתן לה שאריות מזון כדי לקחת הביתה.  השיירים היו טובים הרבה יותר ממזוננו הרגיל, והיוו מעדן מיוחד. אחותי היתה יפה ואינטלגנטית וביצעה בשקדנות את כל תפקידיה, ועד מהרה קודמה בעבודה לתפקיד של ממונה על מלאי המזון. התפקיד  העניק לה גישה קלה לכל המזון במועדון הקצינים הגרמנים,  והיא התחילה  להביא הביתה, למקום המסתור שלנו ,  מצרכי מותרות כמו סוכר , בשר וביצים.

בשנות המלחמה הערצנו כל מי שהתאפשר לו לגנוב מהנאצים . לקיחה כלשהי מהנאצים הייתה מעשה פטריוטיות . פעולה נגד הנוגש. בה בעת המעשה היה מסוכן ואני פחדתי כל הזמן שיתפסו אותה.  למרות הסיכונים המשיכה אחותי לעבוד במועדון הקצינים והמשיכה בגנבות הקטנות.

יום העבודה שלה הסתיים רק בשבע בערב , ומשהגיע הסתיו והימים הפכו קצרים יותר , פחדה אחותי מהליכת חצי השעה הביתה, לבדה בחושך. העוצר נכנס לתוקפו בשעה שמונה, אך עד השעה שבע התרוקנו כבר הרחובות , בעיקר ברובע שלנו , ואי אפשר היה לדעת מי מסתובב בחשכה. שמחתי שביקשה ממני לפגוש אותה בסוף היום ולהתלוות אליה בדרכה הביתה. 

נהגתי לצאת לדרכי למועדון הקצינים הגרמנים בשעה מוקדמת , כשהעיר עדיין הומה אנשים . כשהגעתי לתחנת הרכבת ולשדרה המרכזית , בה היה מקום עבודתה.

התהלכתי שעה באזור המרכזי הסואן . כשהתעייפתי נכנסתי למועדון הקצינים הגרמנים והמתנתי עד שאחותי תהיה מוכנה לצאת. "

בטיולים אלו חלקנו סודות , חלומות ותקוות.

מקור וקרדיט :

  נחמה טק , דמעות כבושות , סיפור של ילדות אבודה , יד ושם  , תש"ס , 2000

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

הילד יוסי פלד , מסתתר אצל משפחה נוצרית בבלגיה

יוסי פלד נולד בבלגיה בשם יוסי מנדלביץ'. נולד בבלגיה בשם יוסף (ג'פקה) מנדלביץ' לשיינע ויענקל מנדלביץ'. בזמן מלחמת העולם השנייה נמסר עם אחיותיו למשפחה נוצרית מאמצת, שעִמה שהה עד גיל 8. אביו נספה באושוויץ. לאחר המלחמה חזרה אמו אל המשפחה הנוצרית לקחת אותם, ובעזרת הבריגדה היהודית הם עלו לארץ ישראל והתיישבו בקיבוץ נגבה. בשיחה עם דרור גלוברמן ל"אנשים", מספר פלד על הזיכרונות כילד יהודי בתקופת השואה: "היו מחביאים אותי במרתף", ומודה: "במרתף הזה חוויתי את הפחד הכי גדול בחיי". מכל משפחתו, רק אימו שרדה את המחנות, אבל את המפגש איתה פלד מתאר כטראומה: "בגיל שמונה, וללא הכנה מוקדמת הודיעו לי כי הוריי הנוצריים אינם ההורים האמיתיים שלי".

בראיון למעריב, 4 למאי 2016  :
"זאת טראומה שמלווה אותי כל ימי חיי”, משחזר השר לשעבר ואלוף (במיל’) יוסי פלד. “בגיל חצי שנה נמסרתי לידי משפחה נוצרית בבלגיה. היו לי הורים טובים, מספיק אוכל וגם צעצועים, מה שאפשר לי להיות ילד מאושר. ביום בהיר אחד, כששיחקתי בגינה מאחורי הבית הכפרי שלנו, בשכונה של אנטוורפן, האבא הנוצרי …

ילדי לנה קיכלר: שמעון הלר שהפך לטייס קרב בחיל האוויר הישראלי

סא"ל הלר שמעון

בשואה נולדתי בקרקוב, ב 12.10.36 למשפחה לא דתית. אבי גמר את האוניברסיטה המפורסמת של קרקוב "יגלונסקה" ועבד כעורך דין. אני הייתי בן יחיד. את מלחמת העולם השנייה שרדתי במזל ובעזרת אנשים אצילי נפש. כאשר המצב החמיר לקח אותי דודי (שהיה פולני ונשוי לאחות אבי) אליהם לדירה בפראגה – וורשה. שם שהיתי חודשים אחדים, בתנאים מגבילים מאוד- איסור על תנועה וכל רעש במהלך היום בדירה, עד שובו של הדוד בערב. מכרה של הדוד , אשה ליטאית צעירה ואצילת נפש בשם לידיה פלייטס הקדישה את חייה לי והצילה אותי. כשנתיים חיינו בכפר נידח 43 ק"מ מקרקוב. אני תחת זהות בדויה ועם שיער צבוע לבלונד, כל זאת בסיכון חייה, גם לאחר שהכסף עבור אחזקתי הפסיק להגיע.

הורי לא שרדו את המלחמה.
בסוף המלחמה החזירה אותי לידיה פלייטס ליהדות ומסרה אותי למוסד יהודי בוורשה. ושוב למזלי, עוד אישה אצילת נפש, ניצולת שואה בעצמה, ששמה לנה קיכלר לקחה אותי למוסד לילדים ניצולים. בגלל מצב בריאותי הירוד נשלחתי למוסד הבראה ב"זקופנה". התנכלויות אנטישמיות שלוו בירי על בית היתומים אלצו את לנה לברוח מפולין.
תקומה 
לנה קיכלר הצליחה…

ילדים בשואה שהפכו להיות טייסי קרב בחיל האוויר : רס"ן אומשוויף צבי ז''ל

רס"ן אומשוויף צבי ז''ל


בשואה  מ-1939 עד 1943 המשפחה גרה בגטו בלבוב. ב-1943 הועברה למחנה הריכוז אשוויץ ונרשמה כאסירים פוליטיים. צבי היה ילד בן 6 כאשר קועקע על ידו המספר 103796. אביו, ברנרד, יחד עם עוד מדען, חקרו את החיסון כנגד מחלת הטיפוס. כנראה שזו הסיבה להגנה מסוימת לה זכתה המשפחה. ב-1945 עם שחרור המחנה, הוא צעד יחד עם אמו ב"צעדת המוות". אביו הוצא כנראה להורג. כשהגיע לברלין, אמו נפטרה מטיפוס, הועבר ע"י ידידת אמו ד"ר אנה וייס, למנזר בסלובקיה, בו שהה עד סוף 1947 יחד עם עוד יתומים יהודים.
תקומה
ב-1947 אותר על-ידי דודו דולק עמישב ועלה ארצה דרך צרפת. התגורר עם דודו מספר שנים ואז אומץ על-ידי משפחת ארנון בקיבוץ עין המפרץ. עלייתו ארצה הייתה בלתי ליגאלית, הוא התחזה לבן נוסף של אישה עם ילד ששרדו את השואה. צבי גדל והתחנך במוסד החינוכי המשותף לעין המפרץ ולכפר מסריק. היה ספורטאי מחונן וזכה באליפויות קרב 5 ובקפיצה למרחק. שיחק עם נבחרת ישראל בכדור-עף.
בשחקים
התגייס לחיל האוויר לאחר שירות בחיל המודיעין.  ב-1958 הצטרף לקורס טיס מספר 31 אותו סיים במגמת קרב ב-1960. בביה"ס…