להוציא את מנהל המועדון, כל העובדים היו פולנים. אחותי הייתה הצעירה שבחבורה , והאחרים גוננו עליה. לא העלו כלל בדעתם שהיא יהודיה בזהות שאולה של נוצריה .
היא הפכה במיוחד לחביבתו של הטבח הפולני , שנתן לה
שאריות מזון כדי לקחת הביתה. השיירים היו
טובים הרבה יותר ממזוננו הרגיל, והיוו מעדן מיוחד. אחותי היתה יפה ואינטלגנטית
וביצעה בשקדנות את כל תפקידיה, ועד מהרה קודמה בעבודה לתפקיד של ממונה על מלאי
המזון. התפקיד העניק לה גישה קלה לכל
המזון במועדון הקצינים הגרמנים, והיא
התחילה להביא הביתה, למקום המסתור שלנו
, מצרכי מותרות כמו סוכר , בשר וביצים.
בשנות המלחמה הערצנו כל מי שהתאפשר לו לגנוב מהנאצים .
לקיחה כלשהי מהנאצים הייתה מעשה פטריוטיות . פעולה נגד הנוגש. בה בעת המעשה היה
מסוכן ואני פחדתי כל הזמן שיתפסו אותה.
למרות הסיכונים המשיכה אחותי לעבוד במועדון הקצינים והמשיכה בגנבות הקטנות.
יום העבודה שלה הסתיים רק בשבע בערב , ומשהגיע הסתיו
והימים הפכו קצרים יותר , פחדה אחותי מהליכת חצי השעה הביתה, לבדה בחושך. העוצר
נכנס לתוקפו בשעה שמונה, אך עד השעה שבע התרוקנו כבר הרחובות , בעיקר ברובע שלנו ,
ואי אפשר היה לדעת מי מסתובב בחשכה. שמחתי שביקשה ממני לפגוש אותה בסוף היום
ולהתלוות אליה בדרכה הביתה.
נהגתי לצאת לדרכי למועדון הקצינים הגרמנים בשעה מוקדמת , כשהעיר עדיין הומה אנשים . כשהגעתי לתחנת הרכבת ולשדרה המרכזית , בה היה מקום עבודתה.
נהגתי לצאת לדרכי למועדון הקצינים הגרמנים בשעה מוקדמת , כשהעיר עדיין הומה אנשים . כשהגעתי לתחנת הרכבת ולשדרה המרכזית , בה היה מקום עבודתה.
התהלכתי שעה באזור המרכזי הסואן . כשהתעייפתי נכנסתי למועדון הקצינים הגרמנים
והמתנתי עד שאחותי תהיה מוכנה לצאת. "
בטיולים אלו חלקנו סודות , חלומות ותקוות.
מקור וקרדיט :
נחמה
טק , דמעות כבושות , סיפור של ילדות אבודה , יד ושם , תש"ס , 2000
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה