דלג לתוכן הראשי

גיזה , נערה יהודיה בת 16 , עובדת בקנטינה של קצינים גרמנים



"בעוד אני עוסקת בעבודות משק הבית בבית המסתור השני שלי בעיר  קיילצה , המשיכה אחותי גיזה , בת 16 , לעבוד במועדון הקצינים הגרמנים , שהיה ממוקם בחלק הטוב ביותר של העיר . שם הם יכלו לאכול , לשתות ולהתרועע עם ידידים .
להוציא את מנהל המועדון, כל העובדים היו פולנים. אחותי הייתה הצעירה שבחבורה , והאחרים גוננו עליה. לא העלו כלל בדעתם שהיא יהודיה בזהות שאולה של נוצריה . 

היא הפכה במיוחד לחביבתו של הטבח הפולני , שנתן לה שאריות מזון כדי לקחת הביתה.  השיירים היו טובים הרבה יותר ממזוננו הרגיל, והיוו מעדן מיוחד. אחותי היתה יפה ואינטלגנטית וביצעה בשקדנות את כל תפקידיה, ועד מהרה קודמה בעבודה לתפקיד של ממונה על מלאי המזון. התפקיד  העניק לה גישה קלה לכל המזון במועדון הקצינים הגרמנים,  והיא התחילה  להביא הביתה, למקום המסתור שלנו ,  מצרכי מותרות כמו סוכר , בשר וביצים.

בשנות המלחמה הערצנו כל מי שהתאפשר לו לגנוב מהנאצים . לקיחה כלשהי מהנאצים הייתה מעשה פטריוטיות . פעולה נגד הנוגש. בה בעת המעשה היה מסוכן ואני פחדתי כל הזמן שיתפסו אותה.  למרות הסיכונים המשיכה אחותי לעבוד במועדון הקצינים והמשיכה בגנבות הקטנות.

יום העבודה שלה הסתיים רק בשבע בערב , ומשהגיע הסתיו והימים הפכו קצרים יותר , פחדה אחותי מהליכת חצי השעה הביתה, לבדה בחושך. העוצר נכנס לתוקפו בשעה שמונה, אך עד השעה שבע התרוקנו כבר הרחובות , בעיקר ברובע שלנו , ואי אפשר היה לדעת מי מסתובב בחשכה. שמחתי שביקשה ממני לפגוש אותה בסוף היום ולהתלוות אליה בדרכה הביתה. 

נהגתי לצאת לדרכי למועדון הקצינים הגרמנים בשעה מוקדמת , כשהעיר עדיין הומה אנשים . כשהגעתי לתחנת הרכבת ולשדרה המרכזית , בה היה מקום עבודתה.

התהלכתי שעה באזור המרכזי הסואן . כשהתעייפתי נכנסתי למועדון הקצינים הגרמנים והמתנתי עד שאחותי תהיה מוכנה לצאת. "

בטיולים אלו חלקנו סודות , חלומות ותקוות.

מקור וקרדיט :

  נחמה טק , דמעות כבושות , סיפור של ילדות אבודה , יד ושם  , תש"ס , 2000

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

איטה טייץ , בת 10 לבד ביער אחר בורות ההריגה

עדות משנת 1946
נולדתי בשנת 1931 בעיירה נאמאנצ'ין הסמוכה לוילנה. אבי היה מנהל חשבונות. בת שש נכנסתי לבית ספר "תרבות" . כשעברתי לכיתה ד' בשנת 1941 , פרצה המלחמה ואז נסתיימו בשבילי חיי המשפחה השלווים והתחילו חיים מלאי סבל ויגון . בו ביום הפציצו מטוסים גרמניים את עיירתנו ויהודים רבים ניספו בשעת ההפצצה. למזלנו , משפחתי יצאה לכפר להסתתר מההפצצות.
כאשר חזרנו לעיירה ראינו את היגון של היהודים שבני משפחותיהם נהרגו בהפצצת הגרמנים  . כאשר הגיעו לעיירה החיילים הגרמנים הם הסתייעו בליטאים על מנת לפרוץ לבתי היהודים בלילות. היו מכים ומענים . עם בוקר היינו שומעים את מעללי הלילה : זה נרצח, זה עונה..
האקציה הגדולה התחילה אחרי כמה חודשים כאשר ליטאים הודיעו לנו להופיע מייד לבית הכנסת ומשם נשלח לגטו וילנה. אבא היה חיוור כמת . אמר לנו שנתלבש והוסיף שבשום פנים ואופן לא נלך לבית הכנסת.
ובינתיים נתמלאה דירתנו גויים שהחלו שולחים יד בחפצינו. אבא ניצב כמאובן : מה לעשות? לאן לפנות : לא יכולנו לצאת יחדיו מהבית ,  כי הליטאים ניצבו ברחובות וגירשו לתוך בית הכנסת . להישאר בבית עצמו כבר היה בלתי אפשרי. 

הנער ניצול השואה ששרד בהיותו בן 15 את מחנה מאוטהאוזן וזכה במדליית הכבוד במלחמת קוריאה

הוא שרד מחנה ריכוז  נאצי  (מאוטהאוזן, אוסטריה ) בתקופת השואה  ואחר כך  נלחם בגבורה  בצבא האמריקאי במלחמת קוריאה שם הגן בעצמו על אחת הגבעות החשובות בקרב בין האמריקאים לסינים בצפון קוריאה והציל את חייהם של 40 עמיתיו לפלוגה .  אחר כך נכלא במחנה שבויים סיני . מי הוא הצעיר היהודי ההונגרי טיבור רובין, ניצול השואה,  שזכה במדלית הכבוד מידי נשיא ארה"ב ?
טיבור "טד" רובין (באנגלית: Tibor "Ted" Rubin;‏ 18 ביוני 1929 - 5 בדצמבר 2015) היה ניצול שואה ממוצא הונגרי וגיבור מלחמה אמריקאי שעוטר במדליית הכבוד על פעולותיו במלחמת קוריאה. היה אחד משני מעוטרי מדליית הכבוד היהודים שנותרו בחיים, עד למותו.
במשך השנים הוגשו המלצות רבות להעניק לרב"ט טיבור רובין מדליות ועיטורים, המלצות אלו זכו להתעלמות ממניעים אנטישמיים.
ב-23 בספטמבר 2005 העניק נשיא ארצות הברית ג'ורג' ו. בוש את מדליית הכבוד לרב"ט טיבור רובין.
טיבור רובין התגורר בגרדן גרוב, קליפורניה.
ילדותו בהונגריה טיבור רובין נולד בפאסטו, עיירה הונגרית קטנה שחיו בה 120 משפחות יהודיות. אביו היה סנדלר והוא היה אחד מתוך שישה יל…

שבתאי קאנטור , בן 13, מסתתר בארובות הגג באקציות בגטו וילנה

עדות משנת 1946 , שבתאי קאנטור , בן 15 ( בן 8 עם פרוץ המלחמה)

נולדתי בשנת 1931 בעיירה קטנה יאזנה . אבי היה אופה ואמי ניהלה את הבית. למדתי ב"חדר"וראיתי חיים טובים עד שפרצה המלחמה והגיעו הגרמנים. הליטאים עשו יד אחד עם הגרמנים .
מרים ומלאי יגון היו החיים תחת עול השלטון הגרמני. כעבור חודש גזרו הגרמנים את גזירת הגטו בעיירה. בבוקר לא-עבות באו ליטאים וגרמנים חמושים ברובים , עברו מבית לבית וגרשו לגטו. המצב בגטו היה נורא ואיום. מדי פעם באו ליטאים וגרמנים הרגו וירו ושדדו.
היינו זמן מה בגטו ואז החליטו הנאצים להוביל את היהודים לבורות ההריגה. טיכסתי עצה עם אחי והחלטנו שאני אברח והוא יישאר עם אימא.
כל עזבתי את הורי ויצאתי לדרך. פרמתי והורדתי את הטלאי הצהוב. מצאתי בן-כפר ועגלה , קפצתי עליה ונסעתי לכפרים. אחר כך התגנבתי לבית אישה כפרית וביקשתי אוכל. התגנבתי לתוך גורן ללינת לילה. אחרי שלושה ימים הגעתי לקובנה. ישבתי על גג הקרון ונסעתי לוילנה.
בנסעי כך בדרך כאשר אני יושב על גג הקרון, ראיתי איך הובלו יהודים להורג . שמעתי צעקות ובכיות וליבי כאבמאד, שנגזר עלי להסתכל בדרכם האחרונה של יהודים. פרצתי בב…