דלג לתוכן הראשי

מי הציל את התינוק היהודי מרכבת המוות בהולנד?

 מאת : עופר אדרת


כל חייו האמין שניצל בזכות אשה אלמונית, אחות במקצועה ונוצרייה בדתה, ש"חטפה" אותו בדקה ה-90 מקרון הרכבת, מסרה אותו למחתרת, והצילה את חייו. כעת, 75 שנה לאחר מכן, קיבלה האשה שהצילה אותו שם, סיפור חיים ותמונה. היא כבר לא היתה אחות, לא נוצרייה ולא אלמונית. התברר כי היתה זו רופאה יהודיה בשם נלי רולופס .
הנאצים לא הותירו לכנס הרבה סיכוי. התינוק היהודי, שנולד בבית החולים בהאג בינואר 1943, יועד מראש להשמדה. הוריו, סולומון וקרולין כנס, גורשו למחנה המעבר וסטרבורק ובהמשך נשלחו לאושוויץ, בשעה שהוא נותר בבית החולים בהאג. ב-23 באפריל, כשמלאו לו שלושה חודשים, צורף כנס לטרנספורט שיצא מבית החולים בדרכו לוסטרבורק. בנקודה זו מצטלב סיפור חייו עם סיפורה המופלא של רולופס, אמה של נינה.

רולופס, ילידת וינה, היגרה להולנד ב-1938 בעקבות אהבה. זמן קצר לפני כן, בעת ביקור תיירותי בפאריס, התאהבה בצייר בשם חילה רולופס, בן למשפחת ציירים הולנדית מפורסמת, שבין היתר העניקה שיעורי ציור למשפחת המלוכה. בפאריס הוא הציג כרזה חדשה פרי מכחולו, בה נראית אשה חשופת חזה מיניקה תינוק שהופך לחייל, תחת הכיתוב: "האם הענקת חיים לילד שלך כדי להרוג ילדים של אמהות אחרות"?

נלי וחילה נישאו בהולנד והקימו משפחה. העובדה שהיתה נשואה להולנדי הצילה את רולופס מגורלם של רוב יהודי המדינה, שנשלחו אל מותם. גם הוריה, שנותרו בווינה תחת הכיבוש הנאצי, ניצלו בזכות הקשר ההולנדי. בהתערבות המלכה וילהלמינה הותר להם לחצות את הגבול להולנד, שם הסתתרו באמסטרדם, לא רחוק ממקום המסתור של אנה פרנק.

עם הכיבוש הגרמני של הולנד הצטרפו בני הזוג רולופס לתא מחתרתי שהתרכז סביב הציירת הנריקה (רו) פרה, שלימים הוכרה בידי יד ושם כחסידת אומות עולם על כך שסיפקה מסתור והגנה ל-50 יהודים בתקופת השואה. כחלק מפעילות הסיוע שלה, רולופס נהגה ללוות מטעם היודנרט ההולנדי רכבות גירוש שיצאו מהאג. היא עשתה זאת כרופאה, כדי לסייע לחולים, קשישים ונזקקים אחרים בדרכם האחרונה.

ב-23 באפריל 1943 יצאה רולופס ללוות רכבת נוספת מהאג לווסטרבורק. שוטר הולנדי, שליווה אף הוא את הרכבת, הבחין בתינוק הבודד לוי כנס, וחס על חייו. "הוא פנה לאמא שלי, ושאל אם היא תוכל למצוא עבורו מחבוא", סיפרה בשבוע שעבר נינה, בתה של רולופס. "יחד הם ירדו מהרכבת באחת מתחנות הביניים, כשאמי נושאת את התינוק בזרועותיה", הוסיפה.

כנס: "גדלתי כנוצרי. בבית המלון של הורי המאמצים התארחו נאצים שבאו לשתות בירה

בארכיונים בהולנד מתועד ניסיונם של הנאצים להתחקות אחר עקבותיו של כנס. הרשויות במחנה וסטרבורק דיווחו לממונים כי לא הגיע בטרנספורט עליו הועמס, ותהו אם ירד בטעות בתחנה אחרת. כנס כבר היה במקום מבטחים. בשבועיים הבאים טיפלה בו רולופס במסירות בביתה בהאג ואף היניקה אותו, בזכות העובדה שגידלה תינוק משלה במקביל. בהמשך מסרה אותו לפעילת המחתרת רו פרה.

פרה, בסיוע של כומר קתולי, תיאו ורהובן, העבירה את כנס לחיקה של משפחה קתולית בדרום הולנד. "הם גידלו אותי כנוצרי. בכל יום ראשון הלכתי לכנסיה", הוא מספר. המשפחה שאימצה אותו ניהלה מלון בשם "אריה הזהב" בו נהגו להתארח גם קצינים נאצים. "גדלתי שם, תחת הנאצים, שבאו כל יום לשתות בירה", הוא אומר.

כנס שרד את המלחמה. אביו נרצח באושוויץ. זה היה גם גורלם של מאות חברים נוספים ממשפחת כנס, ששורשיה בהולנד מגיעים עד למאה ה-15. אמו, קרולין, עמדה בגבורה בניסויים האיומים שביצע בה ד"ר מנגלה, ושרדה את השואה. "התקווה האחת שהחייתה אותה בשעות הקשות והעניקה לה רצון לחיות היתה התקווה לפגוש יום אחד את בנה", אומר כנס.

לאחר המלחמה חזרה אמו להאג, שם החלה לשקם את חייה. תחילה עבדה כסוהרת בכלא בו נאסרו נשים ששיתפו פעולה עם הנאצים. בהמשך נישאה לניצול שואה שאף הוא איבד את משפחתו במחנות, והביאה עמו בת לעולם. את בנה, לוי כנס, איתרה לבסוף בסיוע הקהילה היהודית.

"לא רציתי ללכת איתה. מאוד כעסתי. בעטתי, וצעקתי: 'את לא אמא שלי, אני לא רוצה ללכת'", סיפר בשבוע שעבר. "הצבעתי על ההורים המאמצים שלי ואמרתי לה שאלה מאמא ופאפא שלי", הוסיף. לימים התברר, כי חברת המחתרת רו פרה דאגה אחרי המלחמה לשלומם של כל הילדים שהצילה. 14 מהם, שנותרו יתומים, היא ליוותה לארץ, ודאגה לקליטתם בקיבוץ גבעת ברנר.

אמו של כנס, קרולין, עמדה בגבורה בניסויים שביצע בה ד"ר מנגלה, ושרדה את השואה 
לאחר שזכה כנס להתאחד עם אמו הביולוגית חי עמה ועם בעלה בהאג, ובהמשך היגרו לקנדה. מסלול חייו לקח אותו גם לקוסטה ריקה, עד שב-1975 השתקע בישראל, והקים משפחה במושב הדתי כפר הרא"ה.

רולופס לא ניסתה לאתר אותו אחרי המלחמה, אף שבמשך תקופה מסויימת שניהם חיו בהאג, שם עבדה כרופאה עד מותה ב-1976. "צר לי שלא היתה לי הזדמנות להכיר אותה אחרי המלחמה ושהיא לא חיה היום", אומר כנס.

רולופס הביאה לעולם חמישה ילדים. אחד מהם נהרג בתאונה. רק אחת מהם, נינה, עלתה לישראל והקימה כאן את ביתה.

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

הילד יוסי פלד , מסתתר אצל משפחה נוצרית בבלגיה

יוסי פלד נולד בבלגיה בשם יוסי מנדלביץ'. נולד בבלגיה בשם יוסף (ג'פקה) מנדלביץ' לשיינע ויענקל מנדלביץ'. בזמן מלחמת העולם השנייה נמסר עם אחיותיו למשפחה נוצרית מאמצת, שעִמה שהה עד גיל 8. אביו נספה באושוויץ. לאחר המלחמה חזרה אמו אל המשפחה הנוצרית לקחת אותם, ובעזרת הבריגדה היהודית הם עלו לארץ ישראל והתיישבו בקיבוץ נגבה. בשיחה עם דרור גלוברמן ל"אנשים", מספר פלד על הזיכרונות כילד יהודי בתקופת השואה: "היו מחביאים אותי במרתף", ומודה: "במרתף הזה חוויתי את הפחד הכי גדול בחיי". מכל משפחתו, רק אימו שרדה את המחנות, אבל את המפגש איתה פלד מתאר כטראומה: "בגיל שמונה, וללא הכנה מוקדמת הודיעו לי כי הוריי הנוצריים אינם ההורים האמיתיים שלי".

בראיון למעריב, 4 למאי 2016  :
"זאת טראומה שמלווה אותי כל ימי חיי”, משחזר השר לשעבר ואלוף (במיל’) יוסי פלד. “בגיל חצי שנה נמסרתי לידי משפחה נוצרית בבלגיה. היו לי הורים טובים, מספיק אוכל וגם צעצועים, מה שאפשר לי להיות ילד מאושר. ביום בהיר אחד, כששיחקתי בגינה מאחורי הבית הכפרי שלנו, בשכונה של אנטוורפן, האבא הנוצרי …

ילדי לנה קיכלר: שמעון הלר שהפך לטייס קרב בחיל האוויר הישראלי

סא"ל הלר שמעון

בשואה נולדתי בקרקוב, ב 12.10.36 למשפחה לא דתית. אבי גמר את האוניברסיטה המפורסמת של קרקוב "יגלונסקה" ועבד כעורך דין. אני הייתי בן יחיד. את מלחמת העולם השנייה שרדתי במזל ובעזרת אנשים אצילי נפש. כאשר המצב החמיר לקח אותי דודי (שהיה פולני ונשוי לאחות אבי) אליהם לדירה בפראגה – וורשה. שם שהיתי חודשים אחדים, בתנאים מגבילים מאוד- איסור על תנועה וכל רעש במהלך היום בדירה, עד שובו של הדוד בערב. מכרה של הדוד , אשה ליטאית צעירה ואצילת נפש בשם לידיה פלייטס הקדישה את חייה לי והצילה אותי. כשנתיים חיינו בכפר נידח 43 ק"מ מקרקוב. אני תחת זהות בדויה ועם שיער צבוע לבלונד, כל זאת בסיכון חייה, גם לאחר שהכסף עבור אחזקתי הפסיק להגיע.

הורי לא שרדו את המלחמה.
בסוף המלחמה החזירה אותי לידיה פלייטס ליהדות ומסרה אותי למוסד יהודי בוורשה. ושוב למזלי, עוד אישה אצילת נפש, ניצולת שואה בעצמה, ששמה לנה קיכלר לקחה אותי למוסד לילדים ניצולים. בגלל מצב בריאותי הירוד נשלחתי למוסד הבראה ב"זקופנה". התנכלויות אנטישמיות שלוו בירי על בית היתומים אלצו את לנה לברוח מפולין.
תקומה 
לנה קיכלר הצליחה…

ילדים בשואה שהפכו להיות טייסי קרב בחיל האוויר : רס"ן אומשוויף צבי ז''ל

רס"ן אומשוויף צבי ז''ל


בשואה  מ-1939 עד 1943 המשפחה גרה בגטו בלבוב. ב-1943 הועברה למחנה הריכוז אשוויץ ונרשמה כאסירים פוליטיים. צבי היה ילד בן 6 כאשר קועקע על ידו המספר 103796. אביו, ברנרד, יחד עם עוד מדען, חקרו את החיסון כנגד מחלת הטיפוס. כנראה שזו הסיבה להגנה מסוימת לה זכתה המשפחה. ב-1945 עם שחרור המחנה, הוא צעד יחד עם אמו ב"צעדת המוות". אביו הוצא כנראה להורג. כשהגיע לברלין, אמו נפטרה מטיפוס, הועבר ע"י ידידת אמו ד"ר אנה וייס, למנזר בסלובקיה, בו שהה עד סוף 1947 יחד עם עוד יתומים יהודים.
תקומה
ב-1947 אותר על-ידי דודו דולק עמישב ועלה ארצה דרך צרפת. התגורר עם דודו מספר שנים ואז אומץ על-ידי משפחת ארנון בקיבוץ עין המפרץ. עלייתו ארצה הייתה בלתי ליגאלית, הוא התחזה לבן נוסף של אישה עם ילד ששרדו את השואה. צבי גדל והתחנך במוסד החינוכי המשותף לעין המפרץ ולכפר מסריק. היה ספורטאי מחונן וזכה באליפויות קרב 5 ובקפיצה למרחק. שיחק עם נבחרת ישראל בכדור-עף.
בשחקים
התגייס לחיל האוויר לאחר שירות בחיל המודיעין.  ב-1958 הצטרף לקורס טיס מספר 31 אותו סיים במגמת קרב ב-1960. בביה"ס…