מריה הייתה בת 8 חודשים כשהושארה בצד הדרך ע"י משפחתה היהודיה,
בתקווה שעוברי אורח יאמצו אותה וכך יינצלו חייה. אחרי המלחמה יצאה לחיפוש שורשיה..
אורה נולדה כאן בישראל לאמה שעלתה לפני פרוץ המלחמה, אבל השואה מלווה את חייה מיומה הראשון. מילדותה סיפרו לה הוריה איך הצטופפו יהודי העיירה הפולנית בגטו, כיצד גורשו למחנה ההשמדה וכיצד נספו כולם - כל המשפחה. איש לא נותר. "אחרי המלחמה ידענו שנספו סבא וסבתא ושלוש אחיות - אסתר, בת שבע ורבקה", סיפרה אורה ויטנברג.
אורה נולדה כאן בישראל לאמה שעלתה לפני פרוץ המלחמה, אבל השואה מלווה את חייה מיומה הראשון. מילדותה סיפרו לה הוריה איך הצטופפו יהודי העיירה הפולנית בגטו, כיצד גורשו למחנה ההשמדה וכיצד נספו כולם - כל המשפחה. איש לא נותר. "אחרי המלחמה ידענו שנספו סבא וסבתא ושלוש אחיות - אסתר, בת שבע ורבקה", סיפרה אורה ויטנברג.
זיכרון המשפחה שהייתה נשמר בעיקר
בסיפורים שסיפרו לילדה אורה. עד היום שבעים שנה אחרי, אורה לא העלתה על דעתה
שתצליח לגלות פרטים נוספים על הסיפור המשפחתי שלה. "הם היו בגטו, את הגטו
פינו והיהודים עלו למנזר שהיה על איזושהי גבעה. הם היו שם יומיים ואחר כך כולם במורד
הגבעה לקרונות ומשם למחנה ההשמדה בלזץ", סיפרה אורה.
התינוקת היהודיה שאומצה על ידי הזוג זוהי מריה בעצמה, היום בת 76, שגדלה רוב חייה
באומסק שבסיביר, רק בת שמונה חודשים הייתה כשהוריה ואחיה נשלחו להשמדה, ההורים
השאירו אותה בצד הדרך וכך היא ניצלה. "כשהמלחמה הסתיימה, ההורים המאמצים שלי
עזבו לאוקראינה. אני ידעתי שהם לא ההורים הביולוגיים שלי. הנפש שלי, הנשמה שלי
דרשה לדעת מי היו ההורים שלי", סיפרה מריה ויסטינצקי.
כל חייה חיפשה מריה אחר עברה ומשפחתה,
בלי שמץ של מושג היכן בכלל להתחיל לחפש. היא החליטה לבצע בדיקת DNA כדי למצוא את שורשיה
המשפחתיים. תוצאות הבדיקה שביצע ארגון JRI הביאו עמן את הקשר הישיר
למשפחת פרוינד, ומפה הדרך לבעלי שם משפחה זהה בישראל ובעולם לא הייתה ארוכה. אורה
הגיעה להבנה גם היא, שרק בדיקת DNA תוכל לשים סוף לסימני השאלה והיא
הוסיפה את הדגימה שלה למאגר, אבל שום דבר לא הכין אותה לתוצאות הבדיקה.
"חייתי 74 שנים בלי לדעת שיש לי עוד בת דודה, שהיו לה חיים קשים מאוד".
מריה תמיד חשדה שהיא יהודייה. כולם הסתירו ממנה, איש לא דיבר אבל
משהו ביחס של הסביבה, ובתחושותיה שלה, רמזו לה על כך. עכשיו היא כאן, ביד
ושם, בת של חסידי אומות עולם שגם הולכת להירשם כניצולת שואה. "ככל הנראה
הגורל שלי הוא שאחיה עד עצם היום הזה. האם הם ידעו שהם הלכו אל מותם? מי יודע. הם
עשו את הבחירה הנכונה שהשאירו אותי באיזשהו מקום ואנשים מצאו אותי", אמרה
מריה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה