דלג לתוכן הראשי

אומצה ע"י פולנים - וגילתה כעבור 70 שנה שהיא יהודייה

מריה הייתה בת 8 חודשים כשהושארה בצד הדרך ע"י משפחתה היהודיה, בתקווה שעוברי אורח יאמצו אותה וכך יינצלו חייה. אחרי המלחמה יצאה לחיפוש שורשיה..
אורה נולדה כאן בישראל לאמה שעלתה לפני פרוץ המלחמה, אבל השואה מלווה את חייה מיומה הראשון. מילדותה סיפרו לה הוריה איך הצטופפו יהודי העיירה הפולנית בגטו, כיצד גורשו למחנה ההשמדה וכיצד נספו כולם - כל המשפחה. איש לא נותר. "אחרי המלחמה ידענו שנספו סבא וסבתא ושלוש אחיות - אסתר, בת שבע ורבקה", סיפרה אורה ויטנברג.
 זיכרון המשפחה שהייתה נשמר בעיקר בסיפורים שסיפרו לילדה אורה. עד היום שבעים שנה אחרי, אורה לא העלתה על דעתה שתצליח לגלות פרטים נוספים על הסיפור המשפחתי שלה. "הם היו בגטו, את הגטו פינו והיהודים עלו למנזר שהיה על איזושהי גבעה. הם היו שם יומיים ואחר כך כולם במורד הגבעה לקרונות ומשם למחנה ההשמדה בלזץ", סיפרה אורה.

התינוקת היהודיה שאומצה על ידי הזוג זוהי מריה בעצמה, היום בת 76, שגדלה רוב חייה באומסק שבסיביר, רק בת שמונה חודשים הייתה כשהוריה ואחיה נשלחו להשמדה, ההורים השאירו אותה בצד הדרך וכך היא ניצלה. "כשהמלחמה הסתיימה, ההורים המאמצים שלי עזבו לאוקראינה. אני ידעתי שהם לא ההורים הביולוגיים שלי. הנפש שלי, הנשמה שלי דרשה לדעת מי היו ההורים שלי", סיפרה מריה ויסטינצקי.
 כל חייה חיפשה מריה אחר עברה ומשפחתה, בלי שמץ של מושג היכן בכלל להתחיל לחפש. היא החליטה לבצע בדיקת DNA כדי למצוא את שורשיה המשפחתיים. תוצאות הבדיקה שביצע ארגון JRI הביאו עמן את הקשר הישיר למשפחת פרוינד, ומפה הדרך לבעלי שם משפחה זהה בישראל ובעולם לא הייתה ארוכה. אורה הגיעה להבנה גם היא, שרק בדיקת DNA תוכל לשים סוף לסימני השאלה והיא הוסיפה את הדגימה שלה למאגר, אבל שום דבר לא הכין אותה לתוצאות הבדיקה. "חייתי 74 שנים בלי לדעת שיש לי עוד בת דודה, שהיו לה חיים קשים מאוד".

 מריה תמיד חשדה שהיא יהודייה. כולם הסתירו ממנה, איש לא דיבר אבל משהו ביחס של הסביבה, ובתחושותיה שלה, רמזו לה על כך. עכשיו היא כאן, ביד ושם, בת של חסידי אומות עולם שגם הולכת להירשם כניצולת שואה. "ככל הנראה הגורל שלי הוא שאחיה עד עצם היום הזה. האם הם ידעו שהם הלכו אל מותם? מי יודע. הם עשו את הבחירה הנכונה שהשאירו אותי באיזשהו מקום ואנשים מצאו אותי", אמרה מריה.


תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

הילד יוסי פלד , מסתתר אצל משפחה נוצרית בבלגיה

יוסי פלד נולד בבלגיה בשם יוסי מנדלביץ'. נולד בבלגיה בשם יוסף (ג'פקה) מנדלביץ' לשיינע ויענקל מנדלביץ'. בזמן מלחמת העולם השנייה נמסר עם אחיותיו למשפחה נוצרית מאמצת, שעִמה שהה עד גיל 8. אביו נספה באושוויץ. לאחר המלחמה חזרה אמו אל המשפחה הנוצרית לקחת אותם, ובעזרת הבריגדה היהודית הם עלו לארץ ישראל והתיישבו בקיבוץ נגבה. בשיחה עם דרור גלוברמן ל"אנשים", מספר פלד על הזיכרונות כילד יהודי בתקופת השואה: "היו מחביאים אותי במרתף", ומודה: "במרתף הזה חוויתי את הפחד הכי גדול בחיי". מכל משפחתו, רק אימו שרדה את המחנות, אבל את המפגש איתה פלד מתאר כטראומה: "בגיל שמונה, וללא הכנה מוקדמת הודיעו לי כי הוריי הנוצריים אינם ההורים האמיתיים שלי".

בראיון למעריב, 4 למאי 2016  :
"זאת טראומה שמלווה אותי כל ימי חיי”, משחזר השר לשעבר ואלוף (במיל’) יוסי פלד. “בגיל חצי שנה נמסרתי לידי משפחה נוצרית בבלגיה. היו לי הורים טובים, מספיק אוכל וגם צעצועים, מה שאפשר לי להיות ילד מאושר. ביום בהיר אחד, כששיחקתי בגינה מאחורי הבית הכפרי שלנו, בשכונה של אנטוורפן, האבא הנוצרי …

ילדי לנה קיכלר: שמעון הלר שהפך לטייס קרב בחיל האוויר הישראלי

סא"ל הלר שמעון

בשואה נולדתי בקרקוב, ב 12.10.36 למשפחה לא דתית. אבי גמר את האוניברסיטה המפורסמת של קרקוב "יגלונסקה" ועבד כעורך דין. אני הייתי בן יחיד. את מלחמת העולם השנייה שרדתי במזל ובעזרת אנשים אצילי נפש. כאשר המצב החמיר לקח אותי דודי (שהיה פולני ונשוי לאחות אבי) אליהם לדירה בפראגה – וורשה. שם שהיתי חודשים אחדים, בתנאים מגבילים מאוד- איסור על תנועה וכל רעש במהלך היום בדירה, עד שובו של הדוד בערב. מכרה של הדוד , אשה ליטאית צעירה ואצילת נפש בשם לידיה פלייטס הקדישה את חייה לי והצילה אותי. כשנתיים חיינו בכפר נידח 43 ק"מ מקרקוב. אני תחת זהות בדויה ועם שיער צבוע לבלונד, כל זאת בסיכון חייה, גם לאחר שהכסף עבור אחזקתי הפסיק להגיע.

הורי לא שרדו את המלחמה.
בסוף המלחמה החזירה אותי לידיה פלייטס ליהדות ומסרה אותי למוסד יהודי בוורשה. ושוב למזלי, עוד אישה אצילת נפש, ניצולת שואה בעצמה, ששמה לנה קיכלר לקחה אותי למוסד לילדים ניצולים. בגלל מצב בריאותי הירוד נשלחתי למוסד הבראה ב"זקופנה". התנכלויות אנטישמיות שלוו בירי על בית היתומים אלצו את לנה לברוח מפולין.
תקומה 
לנה קיכלר הצליחה…

ילדים בשואה שהפכו להיות טייסי קרב בחיל האוויר : רס"ן אומשוויף צבי ז''ל

רס"ן אומשוויף צבי ז''ל


בשואה  מ-1939 עד 1943 המשפחה גרה בגטו בלבוב. ב-1943 הועברה למחנה הריכוז אשוויץ ונרשמה כאסירים פוליטיים. צבי היה ילד בן 6 כאשר קועקע על ידו המספר 103796. אביו, ברנרד, יחד עם עוד מדען, חקרו את החיסון כנגד מחלת הטיפוס. כנראה שזו הסיבה להגנה מסוימת לה זכתה המשפחה. ב-1945 עם שחרור המחנה, הוא צעד יחד עם אמו ב"צעדת המוות". אביו הוצא כנראה להורג. כשהגיע לברלין, אמו נפטרה מטיפוס, הועבר ע"י ידידת אמו ד"ר אנה וייס, למנזר בסלובקיה, בו שהה עד סוף 1947 יחד עם עוד יתומים יהודים.
תקומה
ב-1947 אותר על-ידי דודו דולק עמישב ועלה ארצה דרך צרפת. התגורר עם דודו מספר שנים ואז אומץ על-ידי משפחת ארנון בקיבוץ עין המפרץ. עלייתו ארצה הייתה בלתי ליגאלית, הוא התחזה לבן נוסף של אישה עם ילד ששרדו את השואה. צבי גדל והתחנך במוסד החינוכי המשותף לעין המפרץ ולכפר מסריק. היה ספורטאי מחונן וזכה באליפויות קרב 5 ובקפיצה למרחק. שיחק עם נבחרת ישראל בכדור-עף.
בשחקים
התגייס לחיל האוויר לאחר שירות בחיל המודיעין.  ב-1958 הצטרף לקורס טיס מספר 31 אותו סיים במגמת קרב ב-1960. בביה"ס…