"פרדי הירש יצר בבירקנאו קשרים טובים עם שלטונות המחנה;
הוא השיג את הסכמתם להפוך את אחד מצריפי המחנה, צריף 31, לבלוק הילדים. בלוק זה
נועד לשמש מעין מוסד חינוכי לילדים שהגיעו אליו מדי בוקר ושהו בו עד הערב. אין
בנמצא שום מסמך גרמני המתעד את קיומו של הבלוק המיוחד הזה, אולם קרוב לוודאי
שהגרמנים ראו בו פריט חשוב בתפאורה שהכינו לקראת ביקור אפשרי של משלחת הצלב האדום.
פרדי לא יכול היה לדעת מה מסתתר מאחורי הסכמתם, אולם הוא מיהר לנצל אותה כדי להקל
את שהותם של הילדים במחנה.
פרדי ביקש ליצור עבור הילדים מסגרת חברתית – חינוכית – טיפולית
בסגנון בתי הילדים שהתקיימו בגטו טרזינשטאט. הגרמנים הסכימו כי בפעילות זו ישתתפו
רק ילדים עד גיל 14. הגרמנים עודדו את הפעילות בבלוק הילדים ועד מהרה אף החלו לשפר
את מזונם. המרק שקיבלו היה מזין יותר, ולעתים קרובות הכיל אף בשר. הילדים זכו
למנות לחם גדולות יותר, לסוכר, לריבה, ולעתים קיבלו אפילו לחם לבן. לאסירים ממחנות
אחרים בבירקנאו שהתקרבו לשערי המחנה הזה נראה הדבר תמוה ומוזר, כי בבירקנאו כמעט
לא נותרו ילדים, להוציא התאומים שמנגלה בחר להשאירם בחיים לצורכי ניסויים רפואיים,
או כאלה שרימו באשר לגילם והסתננו יחד עם אחד מהוריהם. יתר על כן, מראם של ילדים
ששערם לא גולח המסתובבים בבגדים "אזרחיים" היה חריג מאוד בנוף האנושי של
בירקנאו. וכל זה בזמן שהאסירים המבוגרים במחנה המשפחות סבלו חרפת רעב והתמותה
ביניהם הלכה וגברה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה