אני הייתי קטן מאוד בערך בן ,4 אבא היה
חייט ואמא פעילה ציונית בבני עקיבא .עוד לפני שהחלה
אני כבר הייתי מודע למלחמה שתפרוץ מכיוון ששני האחים של אמא שלי ששרתו בצבא הצ'כי
ידעו זאת ובשל כך ברחנו מעיר לעיר . אותי החביאו במנזר בעיר אורדיה מארי ושם
השתתפתי בפעילות הנוצרים . למדתי את התפילה שלהם אבל הכומר שידע שאני יהודי
דאג תמיד שאומר "מודה אני ." הוא היה שם אותי על הברך ומוודא שאני אומר "מודה
אני" בכדי להקפיד שאני אשאר שם כיהודי . שהגעתי למנזר היו לי פאות ובמנזר
הורידו לי אותם כדי שאני לא אתבלט כיהודי . תמיד ברחתי והתחבאתי בזמן המלחמה עד
שפסקה . את אמא שלי פגשתי יבב גרסת מכוון שלא היה שם לא מחנות ולא
גטאות . בביגרסת היינו מ1943 ועד 1944 כאשר נכנסו הרוסים לרומניה הופסקו הלחצים
נגד היהודים ואז המשפחה שלי החליט ה לעלות לארץ ישראל . עלינו באוניה לארץ .
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
סיפור ההישרדות הלא יאומן של הילדה בת ה11 שולמית כרמי בשואה
בצילום למעלה : בני משפחת זורגר. אוברטין, פולין, שנות השלושים מימין: דוניה, אלי, סוניה, גולדה ואסתר זורגר. סוניה שרדה. יתר המצולמים נרצחו ...
-
חנה טנצר נולדה בפולין, בעיירה סטרחוביצה בשנת ,1930 למשפחה ציונית – מסורתית, בבית ספוג אהבה, כבוד ושמחת חיים. עם פרוץ המלחמה, החלו להתנכל ...
-
מקור וקרדיט : קטע שכתב אריק גורדין , על סמך ראיון עם דני חנוך , בתוך הספר : אריק גורדין, עמיה ליבליך, רחל חנוך, לספר כדי לחיות : סי...
-
עשרות שנים תהה ברנרד (בולק) קרוץ מי הוא באמת . כילד יהודי יליד פולין, שהה בבית משפחה נוצרית בזמן מלחמת העולם השנייה ולאחר מכן הועב...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה