ילדים בשואה

יום שלישי, 17 בנובמבר 2015

הרחק בקצה העולם יש לי אמא: סימון



התוודעתי להיותי יהודי ביום שבו ענדתי את הכוכב וכל הדברים נאסרו עלי.
[...]
ב- 1942 גרנו בפריז. התחלנו לענוד את הכוכב הצהוב. אני זוכר מקרה מדהים: יצאתי לרחוב ביום הראשון ליישום החוק. עמד שם אדון שנראה בעיני קשיש, בעל הדרת פנים, שנשא את אות לגיון הכבוד. הוא ניגש אלי, הסיר את כובעו ואמר לי: "אדוני, בשם צרפת אני מתנצל לפניך." ב- 1942 היה זה דבר מדהים ויוצא דופן.

הלכתי לבית הספר. וביום הראשון ללימודים כל התלמידים גזרו כוכב צהוב וכולם ענדו אותו ויצאו החוצה. נותרו בי זיכרונות יוצאי דופן שכאלה.

הרחק בקצה העולם יש לי אמא: סימון

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה