בת למשפחה רגילה. אבא, אמא ואח צעיר ממני. נולדתי ב- 1930
באנסחדה, הולנד למשפחה חילונית אך עם סממנים יהודיים: כשרות, קידוש, ליל סדר. אווירה חמה בבית. למדתי בב"יהס הולנדי ופעמיים בשבוע שעורי יהדות . אבא היה סוכן לדברי טקסטיל.
אהבתי לעשות ספורט. ניגנתי בפסנתר. היה לנו פסנתר כנף בבית. בבית אתנו גרה משרתת.
היו קשרים טובים עם השכנים הגויים . לאט
לאט התחיל להיות רע. כמו איסור לשהות בחוץ בערבים, לצאת לפארק, לא לנסוע באופניים,
לא לנסוע באוטובוס ובחשמלית , ואז. בספטמבר 1941, היינו צריכים להתכנס בבי"ס
מיוחד ליהודים ולענוד טלאי צהוב. בביה"ס היהודי היו 89 תלמידים מאנסחדה
ולמידים נוספים מערים אחרות.
באוגוסט 1942, עזבנו את העיר ועברנו לדירות מסתור. אחי
ואני היינו אצל הכומר הפרוטסטנטי בוייסן. ההורים הסתתרו בדירה אחרת. היינו שם
כחודשיים. הכומר Buenk היה
פעיל (כפי שנודע לי מאוחר יותר) במחתרת. שם קבלתי שם חדש: Bindinga והלכתי לבי"ס הולנדי "אח. כ
הפרידו ביני לבין אחי. אחי עבר דירות מסתור שונות ובסופו של דבר שרד. עזבתי את דירת
הכומר ונשלחתי לזבולה, לדירה בה גרו שתי אחיות בשנות ה 30- שלהן עם אמא חולה מאוד . שם הלכתי לבי"ס הולנדי.
קיבלתי יחס טוב. הלכתי לשחות בבריכה. ידעתי לשקר יוצא מן הכלל. הלכתי לכנסייה בימי
ראשון והתפללתי אתם אחרי הארוחות. לא הייתי רעבה אבל חיינו בצמצום. לא היה חימום
מספיק והיה קר נורא. התגעגעתי להורים, אבל
ההורים אמרו לי כשעזבו בהתחלה שמעכשיו את עושה רק מה שיגידו לך ויש לך רק תפקיד
אחד: לשרוד! וכך עשיתי ב. לילה הייתי מתעוררת לפעמים מרעש המטוסים והפצצות ופחדתי
פחד מוות. היו לי שם גם הרבה ספרים . האחיות
הוכרו כחסידות אומות עולם: Geesji Klaver - Tabak -ו Arenidien Klaver הייתי
אצל האחיות עד 22.4.1945. במהלך
התקופה בקרתי שלוש פעמים את אחי שהיה מוסתר לא רחוק ופעם אחת את ההורים שלי.
ולדעתי זו הייתה טעות שכן הפרידה המחודשת מהם הייתה קשה מאוד מאוד.
הייתי אצל האחיות מחודש אוקטובר 1942 ועד 22.4.1945 ואז
באו ההורים (ברכיבה על אופניים) ולקחו אותי ואח"כ את אחי וחזרנו לאנסחדה לבית
שלנו "אח. כ התברר שההורים השתחררו קודם ומצאו בית ריק לגמרי אחרי ביזה של
הגרמנים. השכנים מנעו מההורים להיכנס הבייתה אולם אח"כ בכל זאת נכנסו והכניסו
ציוד ורק אחר כך החזירו את אחי ואותי הביתה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה