נולדתי בצרפת לבית שלא היה חסר בו שום דבר . הינו אז שלושה
אחים , אבא עבד כחייט ואמא עזרה לו. אבא היה מקפיד ללכת לבית כנסת בחגים וגם היינו
חוגגים אותם בבית , חינכו אותנו כיהודים אבל לא היינו דתיים.
כשהתחילה המלחמה הוגלינו מפריז ועברנו ל Saint Jean De
La Motte. אבא לא
עבר איתנו כי הוא היה בלגיון הזרים. אחרי מספר חודשים הוא חזר ונסע לפרי ס כי רצה
להמשיך לעבוד ולא להתחבא בכפר. אמא חזרה איתו לפריס ואני והאחים שלי נשארנו בכפר.
כשהם היו בפריז באו הגרמנים ודפקו על דלתם. אבא התחבא מאחורי הארון ואמא פתחה להם
את הדלת ואותה הם עזבו. אחר כך אבא התנדב להתגייס לפרטיזנים. כשהוא עלה לרכבת כדי
להגיע לדרום ולהתגייס זיהו אותו כיהודי ולקחו אותו למחנה פואטיה ומשם הוא עבר
למחנה דרנסיי ומשם לאושוויץ בחודש נובמבר שנת 1942 הוא כנראה חוסל באושוויץ. אמא חזרה
לכפר בהיותה בהריון והתחבאה אצל משפחה גויה. אני הייתי אצל משפחה אחת ששמה Martineau. , אחי זאב סוקולובסקי, היה הקשר
ביני לבין אמא. בלילה
הוא היה יוצא ממני והולך לאמא לספר לה מה מצבי. אני הייתי יוצאת אחריו וצועקת
"מאמא, מאמא". עוד לפני כן היינו ישנות ביחד כשאחותי הקטנה נולדה אמא
לא רצתה להמשיך להתחבא איתה ועם אחותי הגדולה ולכן חזרה לכפר. אחי ייעץ לה להתחבא
והיא לא רצתה בגלל שהאמריקאים כבר היו קרובים. השנה כבר הייתה 1944 והתברר שהגרמנים נכנסו לכפר
ולקחו אותה. אחי הצליח להוציא מהבית שלה תמונות ומסמכים. ממה שאנחנו יודעים היא
עברה משם למחנה דרנסיי ובפברואר נלקחה לאושוויץ יחד עם שתי אחיותיי - דניס בת ה 12
ורָשֶ ל בת השנתיים .
כשנגמרה המלחמה אני הייתי חולה מאוד בגרדת בכל הגוף. טיפלו
בי עם מים חמים וגופרית ואני נכוותי מאוד מהטיפול והגעתי לסף מוות. לקחו אותי לבית
חולים בלה - פלש שם גם אמי ילדה את אחותי הקטנה ומשם עברתי -ללה מונט. אחרי שהמלחמה באירופה נגמרה לקראת 1946 אחי שם
אותי במוסד של O.S.E - שאטו
- דה
- מונקור. אחר כך
הוא העביר אותי לפריס למוסד אחר שיהיה לו קרוב יותר - שאטו -דה- טברני, שם נשארתי עד
1949.
בשנת
1948 אחרי בא להיפרד ממני כי הוא התנדב למח"ל ועלה ארצה והתגייס לגבעתי .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה