פרשת הילדים שניצלו במנזרים, היא אחת
הסוגיות הרגישות בתחום יחסי הכנסייה והיהודים בתקופת השואה ואחריה שהעסיקה רבות את
הציבור היהודי מיד אחרי המלחמה ועוד שנים אחריה, משום שלא כל הילדים שניצלו
במנזרים שבו לכור מחצבתם. ראשי המנזרים מעולם לא פרסמו כמה ילדים יהודים ניצלו
במנזריהם, ולמוסדות היהודיים לא היו שום נתונים שיכלו להעיד כמה ילדים נקלטו
במנזרים. בעצם, סוגיה זאת לא הובהרה עד היום. על אף העדויות הרבות שהצטברו עם
השנים על ילדים שניצלו במנזרים, אין בידינו נתונים בדוקים בנוגע למספרם, וספק אם
יהיו ביום מן הימים.
כאמור,
הגיעו הילדים אל המנזרים בזהות שאולה של נוצרים, וכך גם נרשמו בספרי המנזרים. אם
ידעו הנזירות שהילדים יהודים, מובן שמטעמי ביטחון נמנעו מלרשום זאת בספרים. לכן
אין ארכיוני המנזרים יכולים לסייע בכך. עדויות בנושא זה החלו לאסוף בשיטתיות
בפולין רק בתחילת שנות השבעים, כלומר יותר מעשרים וחמש שנה אחרי המלחמה, לאחר שכמה
וכמה אמהות מנזרים שהיו אמורות לדעת את המספרים, כבר הלכו לעולמן, ובידי אלה
שעדיין היו בין החיים, לא היו שום רשימות. משנות השבעים ואילך התפתח בפולין מחקר
מקיף על פעילות הכנסייה והמנזרים בתקופת מלחמת העולם מאז התפרסמו כמה עבודות ובהן
נתונים חלקיים על ילדים יהודים שניצלו במנזרים.
שאלת מספר הילדים שניצלו
במנזרים , ד"ר נחום בוגנר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה