הספר "הרחק
בקצה העולם יש לי אמא" מכיל עשרות קטעים מרגשים מתוך יומנים ומכתבים
שכתבו ילדים שהופרדו מהוריהם והוסתרו בצרפת בתקופת השואה. רובם הגדול מופנים אל
ההורים שהילדים לא ראו עוד לעולם.
מנהל הוצאת
"נהר ספרים", ראובן מירן, מספר כי נתקל בספר זה שהופיע
בצרפת בשנת 2002 בהוצאת הרדיו הצרפתי, ומכיל 800 עדויות של ילדים. הוא בחר מתוכן
את הקטעים שתורגמו לעברית כדי לחשוף את הקוראים בישראל לתופעה רחבת ההיקף שאפיינה
את צרפת תחת שלטון וישי – מצד אחד המדינה הצרפתית שיתפה פעולה עם הכיבוש הנאצי
ובמקרים רבים אף גילו שליחיה התלהבות יתר ואכפו חוקים נאציים גם בשטחים שנחשבו
ל"צרפת החופשית" בדרום מבלי שהגרמנים דרשו זאת בכלל. אך מצד שני – אלפי
צרפתים מן השורה, "עמך" בכפרים ובעיירות סיכנו את חייהם והסתירו יהודים
רבים, ובעיקר ילדים והצילו את חייהם.
מתוך 72 אלף
ילדים שחיו בצרפת ערב המלחמה ניצלו חייהם של 60 אלף – 75% מהילדים, מספר שאין לו
אח ורע במדינות אירופה האחרות. אפילו בהולנד שנחשבת כ"ידידת היהודים"
ניצלו רק 10%. מירן מספר על עיירות שלמות שהתגייסו להסתיר יהודים ועל מנזרים רבים
ברחבי צרפת שקלטו לתוכם ילדים שהוריהם הובלו להשמדה.
"הצד הזה
של צרפת לא ידוע לישראלים" הוא אומר, "ולכן חשוב היה לי לכנס את
עדויותיהם של הילדים בספר. לא כל המצילים עשו זאת לשם שמיים, רבים קיבלו כסף רב מן
ההורים ששולחו למוות ואחרים ניצלו את הילדים לעבודות הבית והשדה. היו מקרים של
התעללות וניצול מיני, אבל העובדה היא שעשרות אלפים נותרו בחיים".
כשבגרו הילדים
הם הקימו עמותה בצרפת המנציחה את התקופה ואת המצילים, ועמותה דומה פועלת גם
בישראל. הם אלה שאספו את החומרים ודאגו לפרסומם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה