אמא, תגידי:זה נכון?/אירית ר. קופר
"אמא תגידי: זה נכון?" שמעתי טריקה נרגזת של דלת הכניסה, כאשר רונית שבה מבית הספר, וכבר עמדה מולי וזרקה את השאלה בקור שיש בו נימה של חשדנות ותרעומת. "מה נכון, ילדתי?" שאלתי בהשתוממות. "שאת ניצולת שואה?""מי סיפר לך?""לא חשוב, אמא. רק תגידי" זה נכון?""נכון.""ולמה לא סיפרת לי!" היא התחילה לצעוק, ותחושה של עלבון בדבריה. היא הרימה ראשה מול פניי והתבונה בי כמופתעת: איך הצלחתי להסתיר ממנה כל הזמן את עברי? לכסות את הקורות אותי בזמן המלחמה?
"אמא תגידי: זה נכון?" הוא סיפורה של אירית, שבילדותה, בתקופת מלחמת העולם השנייה, נדדה בין כפרי פולין ומנזריה, הסתירה את זהותה היהודית, וניצלה יחידה מכל משפחתה.
"אמא תגידי: זה נכון?" הוא סיפורה של בתה רונית, צברית שגדלה בבית שבו השתדלה האם, אירית להיראות אף היא כבת הארץ, חניכת קיבוץ, ולחסוך מבתה את סיפור ילדותה הקשה בשואה.
אירית ר. קופר לא המציאה את הסיפור; אלה הן קורות חייה, ואלה היו לבטיה: כיצד להעביר לבנותיה את סיפור חייה.
הספר נקרא בנשימה אחת, והוא אינו רק סיפורן של האם והבת – אלא סיפר העצב שלא נגמר, וספור הקושי לספר אותו.
הוצאת דני ספרים בע"מ 1996 ו-1998
"אמא תגידי: זה נכון?" הוא סיפורה של אירית, שבילדותה, בתקופת מלחמת העולם השנייה, נדדה בין כפרי פולין ומנזריה, הסתירה את זהותה היהודית, וניצלה יחידה מכל משפחתה.
"אמא תגידי: זה נכון?" הוא סיפורה של בתה רונית, צברית שגדלה בבית שבו השתדלה האם, אירית להיראות אף היא כבת הארץ, חניכת קיבוץ, ולחסוך מבתה את סיפור ילדותה הקשה בשואה.
אירית ר. קופר לא המציאה את הסיפור; אלה הן קורות חייה, ואלה היו לבטיה: כיצד להעביר לבנותיה את סיפור חייה.
הספר נקרא בנשימה אחת, והוא אינו רק סיפורן של האם והבת – אלא סיפר העצב שלא נגמר, וספור הקושי לספר אותו.
הוצאת דני ספרים בע"מ 1996 ו-1998
למידע נוסף ( קישור)
קורות החיים של אירית קופר
אירית ר. קופר נולדה בעיירה מינסק-מזובייצקי השוכנת כארבעים קילומטר מזרחה לוורשה. באביב 1942, בהיותה כבת שלוש-עשרה, הוציאה אותה אימה מהגטו, מסרה לאיכר פולני, והסבירה לה כי עליה להישאר בכפר, עד אשר תבוא לקחתה חזרה, בסתיו. אך מפחד הגרמנים אמר לה האיכר לחזור לגטו, לאחר חודשים אחדים. לתומה חשבה אירית שהגטו עדיין קיים ובני-משפחתה מחכים לה בבית. בדרך נודע לה מילד יהודי בן גילה שהגטו חוסל ושניהם החלו לנדוד בין האיכרים. בשלב מסוים דרכיהם נפרדו, ואירית הגיעה בנדודיה למנזר, שבו שהתה בזהות בדויה עד סוף המלחמה. איש מבני משפחתה לא שרד. בשנת 1946 עלתה ארצה במסגרת חברת-נוער ונקלטה בקיבוץ דן בצפון הארץ, שבו שהתה גם בתקופת מלחמת העצמאות. בשנת 1950 עזבה את הקיבוץ עם תרמיל וזוג נעליים, בין השנים 1952-1953 למדה בסמינר למורים בבן-שמן. אירית הקימה משפחה יחד עם בעלה מארק רומנו, נולדו להם שתי בנות וגם נכדים. בין השנים 1971-1975 סיימה את למודי התואר הראשון בספרות עברית והיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.
קישור
ראה גם :
קורות החיים של אירית קופר
אירית ר. קופר נולדה בעיירה מינסק-מזובייצקי השוכנת כארבעים קילומטר מזרחה לוורשה. באביב 1942, בהיותה כבת שלוש-עשרה, הוציאה אותה אימה מהגטו, מסרה לאיכר פולני, והסבירה לה כי עליה להישאר בכפר, עד אשר תבוא לקחתה חזרה, בסתיו. אך מפחד הגרמנים אמר לה האיכר לחזור לגטו, לאחר חודשים אחדים. לתומה חשבה אירית שהגטו עדיין קיים ובני-משפחתה מחכים לה בבית. בדרך נודע לה מילד יהודי בן גילה שהגטו חוסל ושניהם החלו לנדוד בין האיכרים. בשלב מסוים דרכיהם נפרדו, ואירית הגיעה בנדודיה למנזר, שבו שהתה בזהות בדויה עד סוף המלחמה. איש מבני משפחתה לא שרד. בשנת 1946 עלתה ארצה במסגרת חברת-נוער ונקלטה בקיבוץ דן בצפון הארץ, שבו שהתה גם בתקופת מלחמת העצמאות. בשנת 1950 עזבה את הקיבוץ עם תרמיל וזוג נעליים, בין השנים 1952-1953 למדה בסמינר למורים בבן-שמן. אירית הקימה משפחה יחד עם בעלה מארק רומנו, נולדו להם שתי בנות וגם נכדים. בין השנים 1971-1975 סיימה את למודי התואר הראשון בספרות עברית והיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.
קישור
ראה גם :
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה