כמעט מיליון וחצי ילדים נספו
בשואה, מתוכם כ-1.2 מיליון ילדים יהודים. עולמם של הילדים ובני הנוער
בתקופת השואה
הוא מן הטראגיים ביותר בתוך מציאות רווית כאב, אימה ורצח. מתוך
העדויות, ספרי הזיכרונות, היומנים והמחקרים עולה כי מראשית ימיה של המדיניות האנטישמית של הנאצים,
היה הדור הצעיר חשוף יותר מכל קבוצות הגיל האחרות בעם היהודי
לסכנות ורדיפה.
בפולין חיו כמיליון ילדים יהודים עד
גיל 14 לפני מלחמת העולם השנייה. על פי האומדן, רק כ-28 אלף שרדו, ומתוכם כ-5,000
ילדים בלבד ניצלו על אדמת פולין, רובם בזהות נוצרית שאולה. הם הסתתרו במנזרים
ובבתי משפחות נוצריות, בערים ובכפרים וביערות, נאלצו להפנים זהות חדשה ולהתכחש
לעברם ולמשפחתם. בסוף המלחמה שבו לא פעם אל החברה היהודית ואל שרידי משפחתם תוך
התנגדות גדולה.
מיום עליית הנאצים לשלטון הפכו ילדים
יהודים לקרבנות של חקיקה אנטישמית, ראשית בגרמניה, וככל שהזמן חלף, בכל המדינות
שהגרמנים כבשו או כרתו עמן ברית. להורים ולמשפחות לא הייתה היכולת להעניק את
הביטחון וההגנה לבניהם. ילדים יהודים הופרדו מחבריהם הלא-יהודים והורחקו מבתי ספר
שמומנו על-ידי המדינה. הם ראו את הוריהם מאבדים את זכותם לתמוך במשפחתם והיו עדים
לירידת משפחתם אל תהומות הייאוש.
כשפרצה המלחמה והחקיקה האנטישמית
החמירה, גדל סבלם של הילדים היהודים: רבים מהם נידונו לחיי סבל ורעב בגטאות, שם,
מנותקים מן העולם, הם חיו בצל של טרור ואלימות. ילדים ובני נוער רבים לקחו על עצמם
משימות של הצלת חיים ועסקו בהברחת מזון לגטו.
כשהחלו הגירושים למחנות ההשמדה היו
הילדים הנפגעים הראשונים. חלקם ברחו והסתתרו ברחבי אירופה הנאצית, מופרדים מהוריהם
ומאהוביהם, חלקם מצאו מקלט בבתיהם של לא-יהודים. היו שהוסתרו בכנסיות, מנזרים
ופנימיות ואחרים נדדו דרך יערות וכפרים, נשענים על תושייתם כדי לשרוד. רבים
מהילדים הוכרחו לחיות תחת זהות בדויה, חלקם היו צעירים מאד כשהופרדו מהוריהם ושכחו
את שמם ואת זהותם. מובן שלא כל הילדים היהודים הצליחו למצוא מקלט ורבים נתפסו
ונשלחו למחנות ההשמדה. גילם הצעיר הפך אותם לטרף המיידי של מכונת ההשמדה הנאצית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה