בדרך כלל שררה סולידריות בין ילדי הרחוב היהודים.
גם כשלא פעלו בחבורה אחת, ופגשו זה את זה ברחוב, הם ידעו על פי רוב לזהות זה את זה
והיו מחליפים מידע על מקורות מחיה אפשריים ועל מקומות שאפשר להעביר בהם את הלילה.
תמיד שררה אידיליה בחבורות הללו. מלחמת הקיום האכזרית ברחוב יצרה לעתים תחרות על
לקוחות ומתחים בין הילדים ובין עצמם, והשותפות היתה מתפרקת. קרה שחברים בעלי גורל
משותף שיצאו יחד מהגטו אל הצד הארי, נאלצו בהמשך להיפרד זה מזה"
.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה