חלק
ניכר מהמידע שיש ברשותנו על עולמם של הילדים היהודים בתקופת השואה נובע מנקודת
מבטם של מבוגרים — בני הזמן שתיעדו את האירועים או הניצולים הילדים שכתבו זיכרונות
או מסרו עדויות בבגרותם. בעז כהן, ראש התוכנית ללימודי השואה במכללה האקדמית גליל
מערבי, שמחקריו עוסקים בעיקר בהיסטוריוגרפיה, בתיעוד ובזיכרון של השואה פונה במאמר
זה לעדויות שנגבו מילדים ניצולים במחנות העקורים בגרמניה מיד לאחר השואה. המאמר
ממחיש את מקומה המרכזי של המשפחה בעולמם של הילדים. בתיאוריהם המשפחה היא מקור
ביטחון ומפלט ברגעים קשים, וחלק מהתיאורים מתמקדים במאמצי ההורים להצילם, במאבק
לשמור על המשפחה יחד כמעט בכל מחיר או בפרידה מההורים ומבני המשפחה. עוד סוגיה
הנידונה במאמר היא התמורות בתפקודם המשפחתי של ילדים שלעתים, לנוכח חולשת הוריהם,
התגייסו להצלתם ובמקרים אחרים, כאשר נאלצו להמשיך במאבק ההישרדות לאחר האבדן או הניתוק
מהוריהם, קיבלו עליהם לשמש הורים לאחיהם הקטנים". למאמר המלא ...
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
ממלחמת העולם למלחמת העצמאות: יַשקָה סטָרֶץ, פרטיזן ופלמ"חניק
הוא איבד את משפחתו בשואה ונקם בנאצים. בהמשך עלה לארץ, חבר לחטיבת הנגב ופיקד על חיילים שעלו ממרוקו. "חסר סבלנות וחדור רצון להילחם, כפי...

-
אוטילה קפקא, אחותו של פרנץ קפקא, הקריבה את חייה בניסיון לנחם ילדים יתומים במסע לאושוויץ. היא לא נטשה. היא החזיקה את ידיהם במסע ממחנה טרנזש...
-
אוה ארבן, ילידת 1930 " קיבלנו פקודה לעזוב את הבית. התירו לנו לקחת רק מזודה אחת קטנה לכל איש ואשה. עמדתי בפתח והבטתי, בפעם האחרונה, בחפ...
-
" אבא שלי שרד את השואה עם ההורים שלו בבור באדמה אחרי שרצחו את אחותו. כששאלתי אותו כילד איך הצליח להעביר שם 600 יום בלי לצאת משוגע? ה...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה