חלק
ניכר מהמידע שיש ברשותנו על עולמם של הילדים היהודים בתקופת השואה נובע מנקודת
מבטם של מבוגרים — בני הזמן שתיעדו את האירועים או הניצולים הילדים שכתבו זיכרונות
או מסרו עדויות בבגרותם. בעז כהן, ראש התוכנית ללימודי השואה במכללה האקדמית גליל
מערבי, שמחקריו עוסקים בעיקר בהיסטוריוגרפיה, בתיעוד ובזיכרון של השואה פונה במאמר
זה לעדויות שנגבו מילדים ניצולים במחנות העקורים בגרמניה מיד לאחר השואה. המאמר
ממחיש את מקומה המרכזי של המשפחה בעולמם של הילדים. בתיאוריהם המשפחה היא מקור
ביטחון ומפלט ברגעים קשים, וחלק מהתיאורים מתמקדים במאמצי ההורים להצילם, במאבק
לשמור על המשפחה יחד כמעט בכל מחיר או בפרידה מההורים ומבני המשפחה. עוד סוגיה
הנידונה במאמר היא התמורות בתפקודם המשפחתי של ילדים שלעתים, לנוכח חולשת הוריהם,
התגייסו להצלתם ובמקרים אחרים, כאשר נאלצו להמשיך במאבק ההישרדות לאחר האבדן או הניתוק
מהוריהם, קיבלו עליהם לשמש הורים לאחיהם הקטנים". למאמר המלא ...
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
ההישרדות של דינה גונדה , ילדה בת 10 בתקופת השואה בהונגריה
קוראים לי דינה גונדה, ואני בת 92. נולדתי ב-1932 בעיר הומנה שבסלובקיה למשפחה שמחה. אמא שלי, שנולדה גם היא בהומנה, הכירה את אבי שחזר מהשבי...
-
"הפינוי מאושוויץ היה חוויה נוראית עבורי באופן אישי", נזכרה רגינה לקס גלב. "שרדתי רק בגלל שנגררתי על ידי שתי אחיותיי". ...
-
" אבא שלי שרד את השואה עם ההורים שלו בבור באדמה אחרי שרצחו את אחותו. כששאלתי אותו כילד איך הצליח להעביר שם 600 יום בלי לצאת משוגע? ה...
-
התאומות רנה ורנאטה גוטמן היו בערך בנות שש כאשר נלקחו להשתתף בניסויי התאומים הידועים לשמצה שניהל רופא - SS ד"ר יוזף מנגלה באושוויץ. ...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה