דלג לתוכן הראשי

1943: השנה האבודה



"זה שנים שז'קי ברקן מנסה למצוא את שנת 1943 החסרה בחייו, שנה שבה הוסתר בתקופת המלחמה כילד קטן בבלגיה אצל אנשים אנונימיים. כל אשר ז'קי זכר, היו תמונות מטושטשות של בית בעיר Bruges, משפחה ובה שני ילדים, ארון שבו נאלץ להסתתר בעת סכנה, וחלון גבוה שמבעדו ראה את מכוניות הצבא הגרמני. כעבור 57 שנים, במפתיע נתגלתה אישה נפלאה, חסידת אומות העולם, שהסתירה את ז'קי אצל אחד מאחיה ברובע סנט קרואה, ליד העיר ברוז'. הגב' Marcel De Meulemeester, בת 90 כיום ואחותה מדליין שמתה ב- 1996, היו בקשר עם ארגוני ההצלה בבלגיה, והן שהסתירו את ז'קי הקטן בבית אחד מאחיהן.  המשפחה כולה עסקה בהצלת ילדים יהודים. הם הסתירו גם את גבריאל צימרמן, את אחיו אדוארד צימרמן ואת צבי שלמוביץ שנתגלה בישראל באמצעות המדור לחיפוש קרובים בקול-ישראל. ז'קי ברקן הוא במאי בטלוויזיה החינוכית 30 שנה בקירוב. נשוי לג'ודי, כוראוגרפית ומורה למחול, ולהם בת, ענבל.                                
 בדצמבר 2000 נסע ז'קי עם אשתו ג'ודי להתבונן מקרוב בשרידי הזיכרון של ילדותו האבודה. המפגש המרגש בינו לבין הגב' Marcel De Meulemeester, הביקור בבית שבו הוסתר ב- 1943, הביקור בחווה אצל משפחת איכרים, שם הוסתר בין 1944 ל- 1946, כאשר החל להיות מסוכן במקום המסתור הראשון, הביקור בפעוטון בבריסל שם נפרד ז'קי הקטן בן ה-5 בפעם האחרונה מאימא והביקור במוזאון ליהדות השואה בעיר מאלין בבלגיה, כל אלה צולמו בסרט תיעודי כמסע גילוי מרגש ומלא צירופי מקרים. הסרט, הופק בשיתוף חברת וידיאוקם מבלגיה ומנהלה, המפיק/במאי, ג'ורג' קאמאניו והטלוויוזיה החינוכית הישראלית. הצילומים לסרט נערכו בעיקר בבלגיה ומקצתם גם בישראל.
את המוזיקה המקורית לסרט הלחינו נחום היימן ודרור אלכסנדר, העיבוד נעשה על ידי דרור אלכסנדר ושיר הנושא נכתב בידי נחום היימן. את מילות השיר המקוריות בצרפתית, כתב ז'קי ברקן. את הנוסח העברי והאנגלי כתב אהוד מנור. את שיר הנושא לסרט "השנה האבודה", שרה הזמרת: ניצה טרמין."
 מקור וקרדיט : אתר ילדות אבודה

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

איטה טייץ , בת 10 לבד ביער אחר בורות ההריגה

עדות משנת 1946
נולדתי בשנת 1931 בעיירה נאמאנצ'ין הסמוכה לוילנה. אבי היה מנהל חשבונות. בת שש נכנסתי לבית ספר "תרבות" . כשעברתי לכיתה ד' בשנת 1941 , פרצה המלחמה ואז נסתיימו בשבילי חיי המשפחה השלווים והתחילו חיים מלאי סבל ויגון . בו ביום הפציצו מטוסים גרמניים את עיירתנו ויהודים רבים ניספו בשעת ההפצצה. למזלנו , משפחתי יצאה לכפר להסתתר מההפצצות.
כאשר חזרנו לעיירה ראינו את היגון של היהודים שבני משפחותיהם נהרגו בהפצצת הגרמנים  . כאשר הגיעו לעיירה החיילים הגרמנים הם הסתייעו בליטאים על מנת לפרוץ לבתי היהודים בלילות. היו מכים ומענים . עם בוקר היינו שומעים את מעללי הלילה : זה נרצח, זה עונה..
האקציה הגדולה התחילה אחרי כמה חודשים כאשר ליטאים הודיעו לנו להופיע מייד לבית הכנסת ומשם נשלח לגטו וילנה. אבא היה חיוור כמת . אמר לנו שנתלבש והוסיף שבשום פנים ואופן לא נלך לבית הכנסת.
ובינתיים נתמלאה דירתנו גויים שהחלו שולחים יד בחפצינו. אבא ניצב כמאובן : מה לעשות? לאן לפנות : לא יכולנו לצאת יחדיו מהבית ,  כי הליטאים ניצבו ברחובות וגירשו לתוך בית הכנסת . להישאר בבית עצמו כבר היה בלתי אפשרי. 

הנער ניצול השואה ששרד בהיותו בן 15 את מחנה מאוטהאוזן וזכה במדליית הכבוד במלחמת קוריאה

הוא שרד מחנה ריכוז  נאצי  (מאוטהאוזן, אוסטריה ) בתקופת השואה  ואחר כך  נלחם בגבורה  בצבא האמריקאי במלחמת קוריאה שם הגן בעצמו על אחת הגבעות החשובות בקרב בין האמריקאים לסינים בצפון קוריאה והציל את חייהם של 40 עמיתיו לפלוגה .  אחר כך נכלא במחנה שבויים סיני . מי הוא הצעיר היהודי ההונגרי טיבור רובין, ניצול השואה,  שזכה במדלית הכבוד מידי נשיא ארה"ב ?
טיבור "טד" רובין (באנגלית: Tibor "Ted" Rubin;‏ 18 ביוני 1929 - 5 בדצמבר 2015) היה ניצול שואה ממוצא הונגרי וגיבור מלחמה אמריקאי שעוטר במדליית הכבוד על פעולותיו במלחמת קוריאה. היה אחד משני מעוטרי מדליית הכבוד היהודים שנותרו בחיים, עד למותו.
במשך השנים הוגשו המלצות רבות להעניק לרב"ט טיבור רובין מדליות ועיטורים, המלצות אלו זכו להתעלמות ממניעים אנטישמיים.
ב-23 בספטמבר 2005 העניק נשיא ארצות הברית ג'ורג' ו. בוש את מדליית הכבוד לרב"ט טיבור רובין.
טיבור רובין התגורר בגרדן גרוב, קליפורניה.
ילדותו בהונגריה טיבור רובין נולד בפאסטו, עיירה הונגרית קטנה שחיו בה 120 משפחות יהודיות. אביו היה סנדלר והוא היה אחד מתוך שישה יל…

שבתאי קאנטור , בן 13, מסתתר בארובות הגג באקציות בגטו וילנה

עדות משנת 1946 , שבתאי קאנטור , בן 15 ( בן 8 עם פרוץ המלחמה)

נולדתי בשנת 1931 בעיירה קטנה יאזנה . אבי היה אופה ואמי ניהלה את הבית. למדתי ב"חדר"וראיתי חיים טובים עד שפרצה המלחמה והגיעו הגרמנים. הליטאים עשו יד אחד עם הגרמנים .
מרים ומלאי יגון היו החיים תחת עול השלטון הגרמני. כעבור חודש גזרו הגרמנים את גזירת הגטו בעיירה. בבוקר לא-עבות באו ליטאים וגרמנים חמושים ברובים , עברו מבית לבית וגרשו לגטו. המצב בגטו היה נורא ואיום. מדי פעם באו ליטאים וגרמנים הרגו וירו ושדדו.
היינו זמן מה בגטו ואז החליטו הנאצים להוביל את היהודים לבורות ההריגה. טיכסתי עצה עם אחי והחלטנו שאני אברח והוא יישאר עם אימא.
כל עזבתי את הורי ויצאתי לדרך. פרמתי והורדתי את הטלאי הצהוב. מצאתי בן-כפר ועגלה , קפצתי עליה ונסעתי לכפרים. אחר כך התגנבתי לבית אישה כפרית וביקשתי אוכל. התגנבתי לתוך גורן ללינת לילה. אחרי שלושה ימים הגעתי לקובנה. ישבתי על גג הקרון ונסעתי לוילנה.
בנסעי כך בדרך כאשר אני יושב על גג הקרון, ראיתי איך הובלו יהודים להורג . שמעתי צעקות ובכיות וליבי כאבמאד, שנגזר עלי להסתכל בדרכם האחרונה של יהודים. פרצתי בב…