"הייתי
ילד תמים באותם ימים, תאב חיים, זריז וחרוץ", כותב המחבר, אברהם קירשנבלט,
בפתח ספרו זה, ""ואפשר שניצלתי ממוות בעטיין של תכונות אלה. רוב שעות
היממה התהלכתי כחיה הנרדפת על נפשה. ארובות עיני הלכו והעמיקו בשעה שאוזני
הסקרניות האזינו רוב קשב לבוגרים ממני, מבקשות ללמוד ולהתעדכן – כיצד ניתן לשרוד
עוד שעה, עוד יממה, בתופת ההיא"". נדמה ששורות אלה מהוות מעין מוטו לספר
""הדחליל הקטן"", המשחזר את קורותיו של אדם ששנות ילדותו
ונעוריו עברו עליו בשואה, כשהוא מגייס את מלוא כוחותיו הפיזיים, הנפשיים והרוחניים
כדי לשרוד, ובאורח בלתי ייאמן מצליח בכך, עד שהוא עולה לארץ-ישראל כנער יתום,
שנחרתו בו לעד צלקות גוף ונפש. אברהם מצליח לשתף את הקורא בסיפורו המצמרר באורח
בלתי אמצעי, כשהוא משכיל לתאר ולהמחיש כל פרט ממסלול הייסורים הנורא שעבר. בתוך כך
נחשף גם כישרונו הספרותי, המעניק לסיפור ממד ומשמעות שמעבר לתיעוד הדוקומנטרי
והופכו ליצירה ספרותית-תיעודית ייחודית. עריכה: דן שביט. 280 עמ'.
אברהם
קירשנבלט
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה