למצוא שיכון מתאים ליותר ממאתיים נערים (שנת 1943),
וביניהם ילדים מתחת לגיל עשר, היווה קושי גדול, אך אפשר היה להתגבר על ידי חלוקתם
ופיזורם של הצעירים בין מספר בלוקים קיימים.
במרוצת הזמן, עם גבור המשלוחים שהתחילו להגיע בשנת 1944
ובתוכם מאות נערים, לא הספיקו הפתרונות החלקיים שהיו נהוגים עד כה, ונמצא בלוק שלם
שבו התחילו לרכז את הנוער. הבלוק שמספרו היה 66 נמצא ב"מחנה הקטן" והיו
לכך יתרונות בולטים.
מחנה זה שימש בדרך כלל מקום בידוד והסגר לאסירים החדשים,
וכאן גם נתקיים מיונם. הביקורים של ה-ס.ס. לא היו תכופים כאן ביותר. פחדם מפני
מחלות מדבקות, זהירותם וחששם לבוא למקום בו עלולה היתה לארוב להם סכנה כזו, ידועים
היו לכל והיו מנצלים ידיעה זו לעתים קרובות כדי להפיץ שמועות שהמחנה אמנם נגוע
במחלות. מכיוון שהיה זה רק מחנה מעבר והאנשים היו בלאו-הכי מיועדים למקום אחר, לא
גרם הדבר לבדיקות ול"טיפולים" הידועים (לא כן לו היה קורה הדבר במחנה
הגדול) והשלטונות היו מסתפקים לרוב בקבלת תוצאות המיפקדים.
בידינו עדות כתובה של
י ה ו ש ע ביכלר, אחד
הנערים, שהיה בין הראשונים שהוכנסו לבלוק זה לאחר שבתחילה צורף לבלוק 57 במחנה
הקטן... “אחר ימים מספר, נשלחו הרבה אסירים מהבלוק [הכוונה לבלוק 57] למחנות
שונים. באותו זמן הגיעו אלינו כמה אסירים יהודיים ותיקים (ראינו זאת לפי המספר שעל
בגדם) וחיפשו בינינו ילדים עד לגיל שש עשרה. התכנסנו כולנו. היינו כעשרים וחמישה
במספר (בין מאות אסירים מבוגרים), והם הסבירו לנו שרצונם להעביר אותנו לבלוק אחר,
כי התנאים כאן קשים וגם שולחים מכאן אנשים למחנות אחרים. הם אמרו לנו שברצונם
לייסד בלוק מיוחד בשביל ילדים, כפי שכבר היה קיים במחנה הגדול, וביקשו מאיתנו את
מספרינו האישיים, למען שיוכלו לסדר את ההעברה".
"...פחות ממחצית הילדים מסרו את מספרם והסכימו
לעבור לבלוק הילדים. היתר חששו שזו מלכודת ומתכוונים להעבירנו לשֵם ניסויים
רפואיים או למקום דומה אחר שפירושו מוות (היה ידוע שבבוכנוואלד, כמו באושוויץ,
עורכים רופאים נאציים ניסויים על האסירים). לא עזרו שום הסברים של החברים. אלו לא
הסכימו לעבור ורק שנים עשר עברו לבלוק הילדים (כפי שידוע לי עכשיו, מאלו שנשארו
בבלוק 57 לא נותר בחיים אף אחד). אנו, השנים עשר, הועברנו לבלוק 66 שהיה עדיין
מאוכלס על ידי אסירים מבוגרים, יהודים ושאינם יהודים, והיינו קבוצת הילדים הראשונה
שהגיעה לבלוק זה".
"...אחר ימים מספר הועברו כל האסירים המבוגרים
מהבלוק ובמקומם הגיעו ילדים, אותם אספו החברים ממקומות שונים בבוכנוואלד. לא עבר
זמן רב והבלוק נתמלא מאד, וכבר היו שישנו על הרצפה ועל השולחנות".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה