ילדים בשואה

יום שלישי, 8 בדצמבר 2015

סיפורה של יוכבד נדן , מילדי טהרן


אני יוכבד ירוסלביץ נולדתי בשנת 1933 ב פולין לאבא בשם אריה ולאימא רחל היו לי גם אחים ואחיות אני זוכרת בתור ילדה שהמצב בבית היה קשה מאוד מכל הב יח נות הילדות שלי הייתה עשוקה וקשה ביותר אני היא גם אחת מאותם ילדים שנקראים "ילדי טהרן " סיפור העלייה שלי נחשב לאחד מהמבצעים המפורסמים שעשו אז ארגוניי עליות הנוער והג וי' נט היהודי בשנת  1943
בזמן המלחמה בשנת 1940 כאשר הגרמנים כבר כבשו את פולין אני וכעוד 1000 ילדים ובס "ה כ כ 300 אלף יהודים ברחנו מפולין מזרחה לכיוון ברית המועצות חלקנו נדדנו לכיוון סיביר חלקם הגיע לרפובליקות הסובייטיות שבאסיה התיכונה ברעב וחסרי כל במחנות שונים. במסע הארוך ורב התלאות הזה איבדו אלפי ילדים את הוריהם. שנקלעו לשטחה לצבא פולני (צבא אנדרס). הותרה יציאתם של כ-24,000 חיילים ופליטים פולנים, ומאפריל עד אוגוסט 1942 העבירו אותם דרך הים הכספי לטהרן שהייתה אז בשלטון בריטים. ביניהם היו כ-1,000 ילדים וכ- 800 מבוגרים יהודים. כאמור היו רוב הילדים יתומים, ורק מיעוטם הגיעו עם הורה אחד ואפילו שניים. לחלקם היו הורים שנשארו בברית- המועצות ושמסרו אותם, כסיכוי אחרון להצילם, לבתי- יתומים פולניים שבהנהלת כמרים ונזירות, ובמסגרת בתי-היתומים הללו הגיעו לטהרן גם הילדים היהודים. בטהרן הקימו הפליטים היהודים המבוגרים בית- יתומים, בסיועה הפעיל של הקהילה היהודית. משהגיעה לארץ-ישראל הידיעה על בואם של הילדים היהודים לטהרן נשלחו מן הארץ שני שליחים של הסוכנות היהודית, ראובן שפר ואברהם זילברברג, ופתחו שם משרד ארץ-ישראלי. באוקטובר 1942 הגיעה לטהרן ציפורה שרתוק ר( עייתו של משה שרתוק , ) לנהל עם קבוצת חלוצים שהגיעו בין הפליטים את בית-היתומים, שנקרא 'בית הילד היהודי . ' אשרות כניסה לאיראן לא ניתנו לשליחים ארץ- ישראלים נוספים.
בית היתומים נוהל בתנאי מחסור חמור, בעיקר במזון, שהיה בו מחסור בכול איראן, ובמאמץ בלתי-פוסק להוציא עוד ילדים מידי הכמרים והנזירות. בינואר 1943, לאחר שהושגו רישיונות עלייה משלטונות המנדט ואונייה מן הרשויות הבריטיות שבאיראן, הפליגו הילדים ומלוויהם לקרצ י' (Karachi) שבהודו (היום בפקיסטן , ) משם לסואץ וב 18- בפברואר 1943 הגיעו ברכבת לארץ. מספרם היה 1,230, מהם 369 מבוגרים וכ- 860 ילדים. בין הילדים היו 719 בלי הורים, והשאר, 142, עם הורה אחד או שניים. מרגע יציאתם מטהרן עורר מסעם התרגשות ביישוב, ולאורך מסלולה של הרכבת עד עתלית קיבלו את פני הבאים מאות ואלפים בקבלת-פנים חמה ונלהבת. פעילי 'עלית הנוער', ובראשם הנרייטה "וד סולד ר הנס בייט, השקיעו מאמץ רב בקליטתם, תחילה בעתלית, ואחר- כך ב 11- מחנות מעבר, ובהם החלימו והתאוששו משלוש שנות תלאות

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה