דלג לתוכן הראשי

יורק (סיפורו של דוד פלונסקי), רישרד ואלבסקי



סיפורו של יורק (דוד פלונסקי ז"ל , חבר קיבוץ מגידו), שהיה אחד ממוכרי הסיגריות מכיכר שלושת הצלבים בוורשה. בספר מתוארים מאבקיו ועלילותיו בוורשה מפרוץ המלחמה, בגטו ורשה, ועד סופה. 218 עמ'. רישרד ואלבסקי
יורק נולד בשנת 1926 לגניה וישראל פלונסקי. בעודו ילד קטן עבר עם משפחתו לעיירה סמוכה בשם אוטבוצק (Otwock), ושם פתחה אמו בית הבראה. אביו, יהודי אורתודוקסי מחסידות גור, עסק בלימוד תורה, ואמו ניהלה את בית ההבראה, שבו גם גרה המשפחה. ליורק הייתה אחות גדולה ואח קטן, והמשפחה התקיימה בדוחק.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה עזבו רוב הלקוחות של אמו, והמקום נסגר. הוריו של יורק נשארו ללא פרנסה, ובהיותו בן 13 החל בהברחת מזון ודואר בין גטו אוטבוצק לגטו ורשה כדי לפרנס את משפחתו. הייתה לו חזות פולנית, והדבר סייע לו בתנועה מחוץ לגטאות. במשך שלוש שנים היה זה עיסוקו, עד שב-19 באוגוסט 1942, באקציה הגדולה, נלקחו הוריו, אחיו ואחותו לרכבות, ומשם כנראה לטרבלינקה.
אחר שנשאר יורק ללא משפחתו הגיע אליו ד"ר רישארד ואלבסקי, וצירף אותו לארגון מחתרתי בגטו ורשה. ד"ר ואלבסקי היה מפקד קבוצת לוחמים בארגון היהודי הלוחם (אי"ל), ויורק שימש כקַשָּר של הקבוצה. היכרותו עם המעברים מהצד הארי לגטו סייעה לו בהברחת מזון ונשק עבור הלוחמים. באפריל 1943 לקח חלק בלחימה בכיכר מוראנובסקי. בחודש יולי 1943 יצא דרך מערכת הביוב לצד הארי. לאחר שקשר קשרים עם אנשים בצד הארי, חזר דרך הביוב והוציא את שרידי הלוחמים מקבוצתו.
את התקופה שאחרי המרד העביר בצד הארי עם ניירות מזויפים תחת השם יורק ינישבסקי. כדי להתפרנס מכר סיגריות, בעיקר ברכבות. תקופה קצרה מכר סיגריות בכיכר שלושת הצלבים, יחד עם קבוצת ילדים יהודים. רוב לקוחותיהם היו אנשי האס. אס. שהמטה הכללי שלהם בוורשה שכן באחד המבנים בכיכר. מאחר שהיו נטולי מקום מגורים מסודר, ישנו הילדים בבתים עזובים ובאחד מבתי הקברות של ורשה.
לאחר המלחמה הצטרף לתנועת "השומר הצעיר", והיה פעיל בה עד עלייתו לישראל ב-20 באפריל 1948.

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

איטה טייץ , בת 10 לבד ביער אחר בורות ההריגה

עדות משנת 1946
נולדתי בשנת 1931 בעיירה נאמאנצ'ין הסמוכה לוילנה. אבי היה מנהל חשבונות. בת שש נכנסתי לבית ספר "תרבות" . כשעברתי לכיתה ד' בשנת 1941 , פרצה המלחמה ואז נסתיימו בשבילי חיי המשפחה השלווים והתחילו חיים מלאי סבל ויגון . בו ביום הפציצו מטוסים גרמניים את עיירתנו ויהודים רבים ניספו בשעת ההפצצה. למזלנו , משפחתי יצאה לכפר להסתתר מההפצצות.
כאשר חזרנו לעיירה ראינו את היגון של היהודים שבני משפחותיהם נהרגו בהפצצת הגרמנים  . כאשר הגיעו לעיירה החיילים הגרמנים הם הסתייעו בליטאים על מנת לפרוץ לבתי היהודים בלילות. היו מכים ומענים . עם בוקר היינו שומעים את מעללי הלילה : זה נרצח, זה עונה..
האקציה הגדולה התחילה אחרי כמה חודשים כאשר ליטאים הודיעו לנו להופיע מייד לבית הכנסת ומשם נשלח לגטו וילנה. אבא היה חיוור כמת . אמר לנו שנתלבש והוסיף שבשום פנים ואופן לא נלך לבית הכנסת.
ובינתיים נתמלאה דירתנו גויים שהחלו שולחים יד בחפצינו. אבא ניצב כמאובן : מה לעשות? לאן לפנות : לא יכולנו לצאת יחדיו מהבית ,  כי הליטאים ניצבו ברחובות וגירשו לתוך בית הכנסת . להישאר בבית עצמו כבר היה בלתי אפשרי. 

הנער ניצול השואה ששרד בהיותו בן 15 את מחנה מאוטהאוזן וזכה במדליית הכבוד במלחמת קוריאה

הוא שרד מחנה ריכוז  נאצי  (מאוטהאוזן, אוסטריה ) בתקופת השואה  ואחר כך  נלחם בגבורה  בצבא האמריקאי במלחמת קוריאה שם הגן בעצמו על אחת הגבעות החשובות בקרב בין האמריקאים לסינים בצפון קוריאה והציל את חייהם של 40 עמיתיו לפלוגה .  אחר כך נכלא במחנה שבויים סיני . מי הוא הצעיר היהודי ההונגרי טיבור רובין, ניצול השואה,  שזכה במדלית הכבוד מידי נשיא ארה"ב ?
טיבור "טד" רובין (באנגלית: Tibor "Ted" Rubin;‏ 18 ביוני 1929 - 5 בדצמבר 2015) היה ניצול שואה ממוצא הונגרי וגיבור מלחמה אמריקאי שעוטר במדליית הכבוד על פעולותיו במלחמת קוריאה. היה אחד משני מעוטרי מדליית הכבוד היהודים שנותרו בחיים, עד למותו.
במשך השנים הוגשו המלצות רבות להעניק לרב"ט טיבור רובין מדליות ועיטורים, המלצות אלו זכו להתעלמות ממניעים אנטישמיים.
ב-23 בספטמבר 2005 העניק נשיא ארצות הברית ג'ורג' ו. בוש את מדליית הכבוד לרב"ט טיבור רובין.
טיבור רובין התגורר בגרדן גרוב, קליפורניה.
ילדותו בהונגריה טיבור רובין נולד בפאסטו, עיירה הונגרית קטנה שחיו בה 120 משפחות יהודיות. אביו היה סנדלר והוא היה אחד מתוך שישה יל…

שבתאי קאנטור , בן 13, מסתתר בארובות הגג באקציות בגטו וילנה

עדות משנת 1946 , שבתאי קאנטור , בן 15 ( בן 8 עם פרוץ המלחמה)

נולדתי בשנת 1931 בעיירה קטנה יאזנה . אבי היה אופה ואמי ניהלה את הבית. למדתי ב"חדר"וראיתי חיים טובים עד שפרצה המלחמה והגיעו הגרמנים. הליטאים עשו יד אחד עם הגרמנים .
מרים ומלאי יגון היו החיים תחת עול השלטון הגרמני. כעבור חודש גזרו הגרמנים את גזירת הגטו בעיירה. בבוקר לא-עבות באו ליטאים וגרמנים חמושים ברובים , עברו מבית לבית וגרשו לגטו. המצב בגטו היה נורא ואיום. מדי פעם באו ליטאים וגרמנים הרגו וירו ושדדו.
היינו זמן מה בגטו ואז החליטו הנאצים להוביל את היהודים לבורות ההריגה. טיכסתי עצה עם אחי והחלטנו שאני אברח והוא יישאר עם אימא.
כל עזבתי את הורי ויצאתי לדרך. פרמתי והורדתי את הטלאי הצהוב. מצאתי בן-כפר ועגלה , קפצתי עליה ונסעתי לכפרים. אחר כך התגנבתי לבית אישה כפרית וביקשתי אוכל. התגנבתי לתוך גורן ללינת לילה. אחרי שלושה ימים הגעתי לקובנה. ישבתי על גג הקרון ונסעתי לוילנה.
בנסעי כך בדרך כאשר אני יושב על גג הקרון, ראיתי איך הובלו יהודים להורג . שמעתי צעקות ובכיות וליבי כאבמאד, שנגזר עלי להסתכל בדרכם האחרונה של יהודים. פרצתי בב…