אוז"ה (Oeuvre de Secours aux Enfants) היה ארגון סעד ועזרה של הקהילה היהודית.
פעולתו הייתה בעלת חשיבות מכרעת בהישרדותם של אלפי ילדים יהודיים תחת המשטר הנאצי.
תולדות הארגון : הוא נוסד ב-1912 בסן-פטרסבורג בימי הפוגרומים הגדולים, כאשר האוכלוסייה היהודית סבלה מאנטישמיות ארסית, החוקים האנטי-יהודיים חייבו את היהודים לגור בעיירותיהם הזעירות (שטעטל), בצפיפות קשה ובעוני מרוד. העדר אמצעי תברואה פגע בעיקר בילדים. מול סכנת כלייה פיסית של הקהילות, האינטליגנציה היהודית, רופאים, עורכי דין, מורים, הקימו ארגוני סעד וסיוע, ואוז"ה היה אחד מהם.
מאז הקמתו עסק הארגון בחינוך, רפואה וסעד. לאחר המהפכה הרוסית העתיק אוז"ה את מרכזו לברלין, (1923), ואחר כך לפריס.
אוז"ה הוכר בצרפת כארגון הומניטארי והוא הקים וניהל באזור פריס מחנות קיץ ומרכזי קליטה. הוא טיפל בעיקר בצעירים בני 2 עד 8 ממוצא פולני, אוסטרי או גרמני שהופרדו ממשפחתם.
כבר ביוני 1940, עם כיבוש צרפת בידי הגרמנים, החליטה הנהלת אוז"ה לפנות את ילדי אזור הבירה אל מרכז צרפת ודרומה, ובפרט אל אזור קרז (Creuse), שאבאן, לה-מז'לייר (Chabannes, Le Masgelier) ועוד.
אוז"ה הגיש עזרה דרך הצלב האדום הצרפתי, ליהודים שנכלאו במחנות הריכוז בצרפת.
עם הקמת אוז'י"ף (UGIF, Union générale des Israélites de France), בנובמבר 1941 על-ידי ממשלת וישי לבקשת הגרמנים, במטרה לרכז את כל הארגונים היהודיים תחת גג אחד ולפקח עליהם שולב בו גם אוז"ה.
הארגון המשיך בפעילות החוקית אך פעל גם במחתרת : יצור מסמכים, סיוע כספי, הפקדת ילדים תחת שמות שאולים במשפחות לא-יהודיות, ארגון הברחה אל שווייץ ועוד.
בדרום צרפת ניהל אוז"ה יותר מ20- מעונות ילדים שאיכלסו 1,600 נערים, שמרבית שוחררו ממחנות הריכוז (גורס, ריווזאלט, לה-מיס (Gurs, Rivesaltes, Les Milles). עשרה מהם נסגרו ב 1943.
החל מ 1942, עם התרחבות המצוד אחר יהודים ומעצרם באזור הלא-כבוש, ראשי אוז"ה הבינו ששוב אין הילדים בטוחים במעונות הילדים : המשטרה ערכה חיפושים באחדים מהם, כגון טירת מז'לייר, אחר הילדים בעלי אזרחויות זרות.
הם מחליטים אפוא להקים מערכת חשאית ומפקידים אותה בידי מהנדס תושב ליון, ז'ורז' גארל Georges Garel, המכונה גאסקה (Gasquet). כך הקים אוז"ה את "רשת גארל" שתפקידה לארגן הצלת ילדים מתחת לגיל 16 והסתרתם במוסדות ובמשפחות לא-יהודיים, או להבריחם לשווייץ.
יעד הארגון היה לרוקן בהדרגה את המעונות ולהסתיר את יושביהם אצל גויים במוסדות, במשפחות, במנזרים או אצל איכרים. הארכיהגמון סאלייז' (Mgr.Saliège) של טולוזי מסר לזיורזי גארל רשימת כתובות של מוסדות המוכנים לקלוט ילדים יהודיים כדי להצילם מגירוש למחנות ההשמדה.
הדבר היה כרוך בשינוי זהותו של הילד ובהחלפת שמו בשם 'ארי', מלבד זה, הארגון נדרש לספק למוסדות או לפרטים הקולטים את הילדים, כרטיסי מזון וסיוע כספי, ולגייס עובדות סוציאליות צעירות שיעקבו אחר תנועותיהם של הילדים.
הרשת ארגנה גם חצייה חשאית של הגבול אל שוויץ או אל ספרד. בסיוע כתריסר ארגונים קתוליים, פרוטסטנטיים או חילוניים הצליחה רשת גארל להציל יותר מ 1,500 ילד.
קרוב ל30- מעובדי הרשת נרצחו או הובלו אל מותם. ביניהם גם פולין גודפרוא (Pauline Gaudefroy), אחות רחמנייה קתולית שעונתה על-ידי הגסטאפו ואחר כך הוצאה להורג בירייה. תואר "חסיד אומות העולם" הוענק לה לאחר מותה ב 1976.
ז'ורז' גארל נפטר בפאריז בינואר 1979.
עם שחרור צרפת חזרו מעונות אוז"ה ופתחו שעריהם בספטמבר 1944 והחלו לקלוט ילדים שנותרו ללא קרובים, וכן ילדים ניצולי מחנות המוות.
פעולתו הייתה בעלת חשיבות מכרעת בהישרדותם של אלפי ילדים יהודיים תחת המשטר הנאצי.
תולדות הארגון : הוא נוסד ב-1912 בסן-פטרסבורג בימי הפוגרומים הגדולים, כאשר האוכלוסייה היהודית סבלה מאנטישמיות ארסית, החוקים האנטי-יהודיים חייבו את היהודים לגור בעיירותיהם הזעירות (שטעטל), בצפיפות קשה ובעוני מרוד. העדר אמצעי תברואה פגע בעיקר בילדים. מול סכנת כלייה פיסית של הקהילות, האינטליגנציה היהודית, רופאים, עורכי דין, מורים, הקימו ארגוני סעד וסיוע, ואוז"ה היה אחד מהם.
מאז הקמתו עסק הארגון בחינוך, רפואה וסעד. לאחר המהפכה הרוסית העתיק אוז"ה את מרכזו לברלין, (1923), ואחר כך לפריס.
אוז"ה הוכר בצרפת כארגון הומניטארי והוא הקים וניהל באזור פריס מחנות קיץ ומרכזי קליטה. הוא טיפל בעיקר בצעירים בני 2 עד 8 ממוצא פולני, אוסטרי או גרמני שהופרדו ממשפחתם.
כבר ביוני 1940, עם כיבוש צרפת בידי הגרמנים, החליטה הנהלת אוז"ה לפנות את ילדי אזור הבירה אל מרכז צרפת ודרומה, ובפרט אל אזור קרז (Creuse), שאבאן, לה-מז'לייר (Chabannes, Le Masgelier) ועוד.
אוז"ה הגיש עזרה דרך הצלב האדום הצרפתי, ליהודים שנכלאו במחנות הריכוז בצרפת.
עם הקמת אוז'י"ף (UGIF, Union générale des Israélites de France), בנובמבר 1941 על-ידי ממשלת וישי לבקשת הגרמנים, במטרה לרכז את כל הארגונים היהודיים תחת גג אחד ולפקח עליהם שולב בו גם אוז"ה.
הארגון המשיך בפעילות החוקית אך פעל גם במחתרת : יצור מסמכים, סיוע כספי, הפקדת ילדים תחת שמות שאולים במשפחות לא-יהודיות, ארגון הברחה אל שווייץ ועוד.
בדרום צרפת ניהל אוז"ה יותר מ20- מעונות ילדים שאיכלסו 1,600 נערים, שמרבית שוחררו ממחנות הריכוז (גורס, ריווזאלט, לה-מיס (Gurs, Rivesaltes, Les Milles). עשרה מהם נסגרו ב 1943.
החל מ 1942, עם התרחבות המצוד אחר יהודים ומעצרם באזור הלא-כבוש, ראשי אוז"ה הבינו ששוב אין הילדים בטוחים במעונות הילדים : המשטרה ערכה חיפושים באחדים מהם, כגון טירת מז'לייר, אחר הילדים בעלי אזרחויות זרות.
הם מחליטים אפוא להקים מערכת חשאית ומפקידים אותה בידי מהנדס תושב ליון, ז'ורז' גארל Georges Garel, המכונה גאסקה (Gasquet). כך הקים אוז"ה את "רשת גארל" שתפקידה לארגן הצלת ילדים מתחת לגיל 16 והסתרתם במוסדות ובמשפחות לא-יהודיים, או להבריחם לשווייץ.
יעד הארגון היה לרוקן בהדרגה את המעונות ולהסתיר את יושביהם אצל גויים במוסדות, במשפחות, במנזרים או אצל איכרים. הארכיהגמון סאלייז' (Mgr.Saliège) של טולוזי מסר לזיורזי גארל רשימת כתובות של מוסדות המוכנים לקלוט ילדים יהודיים כדי להצילם מגירוש למחנות ההשמדה.
הדבר היה כרוך בשינוי זהותו של הילד ובהחלפת שמו בשם 'ארי', מלבד זה, הארגון נדרש לספק למוסדות או לפרטים הקולטים את הילדים, כרטיסי מזון וסיוע כספי, ולגייס עובדות סוציאליות צעירות שיעקבו אחר תנועותיהם של הילדים.
הרשת ארגנה גם חצייה חשאית של הגבול אל שוויץ או אל ספרד. בסיוע כתריסר ארגונים קתוליים, פרוטסטנטיים או חילוניים הצליחה רשת גארל להציל יותר מ 1,500 ילד.
קרוב ל30- מעובדי הרשת נרצחו או הובלו אל מותם. ביניהם גם פולין גודפרוא (Pauline Gaudefroy), אחות רחמנייה קתולית שעונתה על-ידי הגסטאפו ואחר כך הוצאה להורג בירייה. תואר "חסיד אומות העולם" הוענק לה לאחר מותה ב 1976.
ז'ורז' גארל נפטר בפאריז בינואר 1979.
עם שחרור צרפת חזרו מעונות אוז"ה ופתחו שעריהם בספטמבר 1944 והחלו לקלוט ילדים שנותרו ללא קרובים, וכן ילדים ניצולי מחנות המוות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה