דלג לתוכן הראשי

OSE "רשת גארל"- הצלת יהודים בשואה




אוז"ה (Oeuvre de Secours aux Enfants) היה ארגון סעד ועזרה של הקהילה היהודית.
פעולתו הייתה בעלת חשיבות מכרעת בהישרדותם של אלפי ילדים יהודיים תחת המשטר הנאצי.
תולדות הארגון : הוא נוסד ב-1912 בסן-פטרסבורג בימי הפוגרומים הגדולים, כאשר האוכלוסייה היהודית סבלה מאנטישמיות ארסית, החוקים האנטי-יהודיים חייבו את היהודים לגור בעיירותיהם הזעירות (שטעטל), בצפיפות קשה ובעוני מרוד. העדר אמצעי תברואה פגע בעיקר בילדים. מול סכנת כלייה פיסית של הקהילות, האינטליגנציה היהודית, רופאים, עורכי דין, מורים, הקימו ארגוני סעד וסיוע, ואוז"ה היה אחד מהם.
מאז הקמתו עסק הארגון בחינוך, רפואה וסעד. לאחר המהפכה הרוסית העתיק אוז"ה את מרכזו לברלין, (1923), ואחר כך לפריס. 
אוז"ה הוכר בצרפת כארגון הומניטארי והוא הקים וניהל באזור פריס מחנות קיץ ומרכזי קליטה. הוא טיפל בעיקר בצעירים בני 2 עד 8 ממוצא פולני, אוסטרי או גרמני שהופרדו ממשפחתם.
כבר ביוני 1940, עם כיבוש צרפת בידי הגרמנים, החליטה הנהלת אוז"ה לפנות את ילדי אזור הבירה אל מרכז צרפת ודרומה, ובפרט אל אזור קרז (Creuse), שאבאן, לה-מז'לייר (Chabannes, Le Masgelier) ועוד.
אוז"ה הגיש עזרה דרך הצלב האדום הצרפתי, ליהודים שנכלאו במחנות הריכוז בצרפת.
עם הקמת אוז'י"ף (UGIF, Union générale des Israélites de France), בנובמבר 1941 על-ידי ממשלת וישי לבקשת הגרמנים, במטרה לרכז את כל הארגונים היהודיים תחת גג אחד ולפקח עליהם שולב בו גם אוז"ה.
הארגון המשיך בפעילות החוקית אך פעל גם במחתרת : יצור מסמכים, סיוע כספי, הפקדת ילדים תחת שמות שאולים במשפחות לא-יהודיות, ארגון הברחה אל שווייץ ועוד. 
בדרום צרפת ניהל אוז"ה יותר מ20- מעונות ילדים שאיכלסו 1,600 נערים, שמרבית שוחררו ממחנות הריכוז (גורס, ריווזאלט, לה-מיס (Gurs, Rivesaltes, Les Milles). עשרה מהם נסגרו ב 1943. 
החל מ 1942, עם התרחבות המצוד אחר יהודים ומעצרם באזור הלא-כבוש, ראשי אוז"ה הבינו ששוב אין הילדים בטוחים במעונות הילדים : המשטרה ערכה חיפושים באחדים מהם, כגון טירת מז'לייר, אחר הילדים בעלי אזרחויות זרות.
הם מחליטים אפוא להקים מערכת חשאית ומפקידים אותה בידי מהנדס תושב ליון, ז'ורז' גארל Georges Garel, המכונה גאסקה (Gasquet). כך הקים אוז"ה את "רשת גארל" שתפקידה לארגן הצלת ילדים מתחת לגיל 16 והסתרתם במוסדות ובמשפחות לא-יהודיים, או להבריחם לשווייץ.
יעד הארגון היה לרוקן בהדרגה את המעונות ולהסתיר את יושביהם אצל גויים במוסדות, במשפחות, במנזרים או אצל איכרים. הארכיהגמון סאלייז' (Mgr.Saliège) של טולוזי מסר לזיורזי גארל רשימת כתובות של מוסדות המוכנים לקלוט ילדים יהודיים כדי להצילם מגירוש למחנות ההשמדה. 
הדבר היה כרוך בשינוי זהותו של הילד ובהחלפת שמו בשם 'ארי', מלבד זה, הארגון נדרש לספק למוסדות או לפרטים הקולטים את הילדים, כרטיסי מזון וסיוע כספי, ולגייס עובדות סוציאליות צעירות שיעקבו אחר תנועותיהם של הילדים.
הרשת ארגנה גם חצייה חשאית של הגבול אל שוויץ או אל ספרד. בסיוע כתריסר ארגונים קתוליים, פרוטסטנטיים או חילוניים הצליחה רשת גארל להציל יותר מ 1,500 ילד.
קרוב ל30- מעובדי הרשת נרצחו או הובלו אל מותם. ביניהם גם פולין גודפרוא (Pauline Gaudefroy), אחות רחמנייה קתולית שעונתה על-ידי הגסטאפו ואחר כך הוצאה להורג בירייה. תואר "חסיד אומות העולם" הוענק לה לאחר מותה ב 1976.
ז'ורז' גארל נפטר בפאריז בינואר 1979. 
עם שחרור צרפת חזרו מעונות אוז"ה ופתחו שעריהם בספטמבר 1944 והחלו לקלוט ילדים שנותרו ללא קרובים, וכן ילדים ניצולי מחנות המוות.

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

איטה טייץ , בת 10 לבד ביער אחר בורות ההריגה

עדות משנת 1946
נולדתי בשנת 1931 בעיירה נאמאנצ'ין הסמוכה לוילנה. אבי היה מנהל חשבונות. בת שש נכנסתי לבית ספר "תרבות" . כשעברתי לכיתה ד' בשנת 1941 , פרצה המלחמה ואז נסתיימו בשבילי חיי המשפחה השלווים והתחילו חיים מלאי סבל ויגון . בו ביום הפציצו מטוסים גרמניים את עיירתנו ויהודים רבים ניספו בשעת ההפצצה. למזלנו , משפחתי יצאה לכפר להסתתר מההפצצות.
כאשר חזרנו לעיירה ראינו את היגון של היהודים שבני משפחותיהם נהרגו בהפצצת הגרמנים  . כאשר הגיעו לעיירה החיילים הגרמנים הם הסתייעו בליטאים על מנת לפרוץ לבתי היהודים בלילות. היו מכים ומענים . עם בוקר היינו שומעים את מעללי הלילה : זה נרצח, זה עונה..
האקציה הגדולה התחילה אחרי כמה חודשים כאשר ליטאים הודיעו לנו להופיע מייד לבית הכנסת ומשם נשלח לגטו וילנה. אבא היה חיוור כמת . אמר לנו שנתלבש והוסיף שבשום פנים ואופן לא נלך לבית הכנסת.
ובינתיים נתמלאה דירתנו גויים שהחלו שולחים יד בחפצינו. אבא ניצב כמאובן : מה לעשות? לאן לפנות : לא יכולנו לצאת יחדיו מהבית ,  כי הליטאים ניצבו ברחובות וגירשו לתוך בית הכנסת . להישאר בבית עצמו כבר היה בלתי אפשרי. 

הנער ניצול השואה ששרד בהיותו בן 15 את מחנה מאוטהאוזן וזכה במדליית הכבוד במלחמת קוריאה

הוא שרד מחנה ריכוז  נאצי  (מאוטהאוזן, אוסטריה ) בתקופת השואה  ואחר כך  נלחם בגבורה  בצבא האמריקאי במלחמת קוריאה שם הגן בעצמו על אחת הגבעות החשובות בקרב בין האמריקאים לסינים בצפון קוריאה והציל את חייהם של 40 עמיתיו לפלוגה .  אחר כך נכלא במחנה שבויים סיני . מי הוא הצעיר היהודי ההונגרי טיבור רובין, ניצול השואה,  שזכה במדלית הכבוד מידי נשיא ארה"ב ?
טיבור "טד" רובין (באנגלית: Tibor "Ted" Rubin;‏ 18 ביוני 1929 - 5 בדצמבר 2015) היה ניצול שואה ממוצא הונגרי וגיבור מלחמה אמריקאי שעוטר במדליית הכבוד על פעולותיו במלחמת קוריאה. היה אחד משני מעוטרי מדליית הכבוד היהודים שנותרו בחיים, עד למותו.
במשך השנים הוגשו המלצות רבות להעניק לרב"ט טיבור רובין מדליות ועיטורים, המלצות אלו זכו להתעלמות ממניעים אנטישמיים.
ב-23 בספטמבר 2005 העניק נשיא ארצות הברית ג'ורג' ו. בוש את מדליית הכבוד לרב"ט טיבור רובין.
טיבור רובין התגורר בגרדן גרוב, קליפורניה.
ילדותו בהונגריה טיבור רובין נולד בפאסטו, עיירה הונגרית קטנה שחיו בה 120 משפחות יהודיות. אביו היה סנדלר והוא היה אחד מתוך שישה יל…

שבתאי קאנטור , בן 13, מסתתר בארובות הגג באקציות בגטו וילנה

עדות משנת 1946 , שבתאי קאנטור , בן 15 ( בן 8 עם פרוץ המלחמה)

נולדתי בשנת 1931 בעיירה קטנה יאזנה . אבי היה אופה ואמי ניהלה את הבית. למדתי ב"חדר"וראיתי חיים טובים עד שפרצה המלחמה והגיעו הגרמנים. הליטאים עשו יד אחד עם הגרמנים .
מרים ומלאי יגון היו החיים תחת עול השלטון הגרמני. כעבור חודש גזרו הגרמנים את גזירת הגטו בעיירה. בבוקר לא-עבות באו ליטאים וגרמנים חמושים ברובים , עברו מבית לבית וגרשו לגטו. המצב בגטו היה נורא ואיום. מדי פעם באו ליטאים וגרמנים הרגו וירו ושדדו.
היינו זמן מה בגטו ואז החליטו הנאצים להוביל את היהודים לבורות ההריגה. טיכסתי עצה עם אחי והחלטנו שאני אברח והוא יישאר עם אימא.
כל עזבתי את הורי ויצאתי לדרך. פרמתי והורדתי את הטלאי הצהוב. מצאתי בן-כפר ועגלה , קפצתי עליה ונסעתי לכפרים. אחר כך התגנבתי לבית אישה כפרית וביקשתי אוכל. התגנבתי לתוך גורן ללינת לילה. אחרי שלושה ימים הגעתי לקובנה. ישבתי על גג הקרון ונסעתי לוילנה.
בנסעי כך בדרך כאשר אני יושב על גג הקרון, ראיתי איך הובלו יהודים להורג . שמעתי צעקות ובכיות וליבי כאבמאד, שנגזר עלי להסתכל בדרכם האחרונה של יהודים. פרצתי בב…