דלג לתוכן הראשי

ילדי טהרן : אביגדור (יאנוש) בן־גל



אביגדור בן־גל נולד ב־1936 בפולין בשם יאנוש, בן ליעקב ויונה, אח קטן לאילנה, הגדולה ממנו בארבע שנים. בפרוץ מלחמת העולם השנייה היתה משפחתו בין רבבות המשפחות שברחו מזרחה, אל פנים בריה"מ. חלקן נדדו בסיביר, אחרות הגיעו לרפובליקות הסובייטיות שבאסיה התיכונה ברעב ובמחסור גדול. הוריו של יאנוש נעלמו בעת המסע, ואילו הוא ואחותו אילנה ("היא כל הזמן שמרה עלי") הגיעו לארץ ישראל דרך פרס, ב־1943, במסגרת עליית "ילדי טהרן". הוא היה בן שבע.
כשהוא נזכר בילדותו, עיניו הכחולות מצטעפות. הוא מבקש שאמתין רגע, נכנס לאחד מחדרי הבית וחוזר אחרי כמה דקות, נרגש, עם תמונה של אישה צעירה.
"תראה איזו יפה היתה אמא שלי. היא נעלמה לנו ברוסיה, ומאז לא ראיתי אותה יותר לעולם".
הוא מתיישב על הכורסה, משלב ידיים ולוקח נשימה עמוקה
"הגעתי לכאן בתור ילד קטן, לבד, בלי הורים. אחרי שש שנים אבא שלי הגיע לארץ. הוא שרד את המחנות הקשים ברוסיה, אבל לא נקלט כאן ועזב לצרפת".
הילדות שלו, הוא אומר, היתה קשה מאוד. שהה קצת במשפחה אומנת בקיבוץ גבעת ברנר, וברח משם. בגיל 14 הגיע, בודד בעולם וחסר כל, לתחנה המרכזית בתל אביב. במשך שנה ישן בספסל האחורי של אוטובוס. "לא היה לי מה לאכול, אז בלילות הייתי מתגנב לחתונות וזולל שם כאילו אני ילד של אחת המשפחות שהוזמנו".
ואז הגיע הצבא. "אתה יודע למה נשארתי שם? כי זה היה הבית הראשון שלי בחיים. בית חם ויציב, שלא רציתי לצאת ממנו. הייתי קונה שמירות מחיילים, החלפתי בשבתות את אלה שהיו צריכים להישאר שבת. לי לא היה בית. לא היה לי לאן לחזור".

תגובות

  1. שהיית בקרבת יאנוש רק כעשרים ומשהו ימים. ימי ההמתנה בקרבת שדה בוקר. וצרפתי לחטיבה עם שלושה חברים כולנו חוקרי שבויים. בהמתנה קיבלנו ערכות מפות קוד שהיה צורך לסדר להפצה בין הגדודים והכוחות המסייעים ולהכין לשימוש מבצעים ומודיעין. יאנוש קמה"צ ויוסי מינארט קמ"ן משגיחים עלינו
    העושים במלאכה. http://www.yadlashiryon.com/VF/ib_items/7645/2.JPG

    את ההמשך לאחר הפריצה ביליתי בזחל"ם הסיירת בראש הכוח. עד ש" נגמרה" הלחימה בפתח מיצר המתלה. אחר הצהריים העיף אותי רס"ר המודיעין חברי מילדות זיו סוכר מג'יפ מ"פ סיירת לגרוטאה ג'יפ בה נסענו עד לחטיבה. עלינו על מארב טנק מצרי בתוך היצר. זיו וחניתה המ"פ נהרגו בירי פגז מהטנק. יאנוש היה נמרץ ומחוספס במהלך הקרבות ועם זאת היה בו משהו חם מתחת לחזותו התקיפה. איש גדול היה וחם לב.

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

הילד יוסי פלד , מסתתר אצל משפחה נוצרית בבלגיה

יוסי פלד נולד בבלגיה בשם יוסי מנדלביץ'. נולד בבלגיה בשם יוסף (ג'פקה) מנדלביץ' לשיינע ויענקל מנדלביץ'. בזמן מלחמת העולם השנייה נמסר עם אחיותיו למשפחה נוצרית מאמצת, שעִמה שהה עד גיל 8. אביו נספה באושוויץ. לאחר המלחמה חזרה אמו אל המשפחה הנוצרית לקחת אותם, ובעזרת הבריגדה היהודית הם עלו לארץ ישראל והתיישבו בקיבוץ נגבה. בשיחה עם דרור גלוברמן ל"אנשים", מספר פלד על הזיכרונות כילד יהודי בתקופת השואה: "היו מחביאים אותי במרתף", ומודה: "במרתף הזה חוויתי את הפחד הכי גדול בחיי". מכל משפחתו, רק אימו שרדה את המחנות, אבל את המפגש איתה פלד מתאר כטראומה: "בגיל שמונה, וללא הכנה מוקדמת הודיעו לי כי הוריי הנוצריים אינם ההורים האמיתיים שלי".

בראיון למעריב, 4 למאי 2016  :
"זאת טראומה שמלווה אותי כל ימי חיי”, משחזר השר לשעבר ואלוף (במיל’) יוסי פלד. “בגיל חצי שנה נמסרתי לידי משפחה נוצרית בבלגיה. היו לי הורים טובים, מספיק אוכל וגם צעצועים, מה שאפשר לי להיות ילד מאושר. ביום בהיר אחד, כששיחקתי בגינה מאחורי הבית הכפרי שלנו, בשכונה של אנטוורפן, האבא הנוצרי …

ילדי לנה קיכלר: שמעון הלר שהפך לטייס קרב בחיל האוויר הישראלי

סא"ל הלר שמעון

בשואה נולדתי בקרקוב, ב 12.10.36 למשפחה לא דתית. אבי גמר את האוניברסיטה המפורסמת של קרקוב "יגלונסקה" ועבד כעורך דין. אני הייתי בן יחיד. את מלחמת העולם השנייה שרדתי במזל ובעזרת אנשים אצילי נפש. כאשר המצב החמיר לקח אותי דודי (שהיה פולני ונשוי לאחות אבי) אליהם לדירה בפראגה – וורשה. שם שהיתי חודשים אחדים, בתנאים מגבילים מאוד- איסור על תנועה וכל רעש במהלך היום בדירה, עד שובו של הדוד בערב. מכרה של הדוד , אשה ליטאית צעירה ואצילת נפש בשם לידיה פלייטס הקדישה את חייה לי והצילה אותי. כשנתיים חיינו בכפר נידח 43 ק"מ מקרקוב. אני תחת זהות בדויה ועם שיער צבוע לבלונד, כל זאת בסיכון חייה, גם לאחר שהכסף עבור אחזקתי הפסיק להגיע.

הורי לא שרדו את המלחמה.
בסוף המלחמה החזירה אותי לידיה פלייטס ליהדות ומסרה אותי למוסד יהודי בוורשה. ושוב למזלי, עוד אישה אצילת נפש, ניצולת שואה בעצמה, ששמה לנה קיכלר לקחה אותי למוסד לילדים ניצולים. בגלל מצב בריאותי הירוד נשלחתי למוסד הבראה ב"זקופנה". התנכלויות אנטישמיות שלוו בירי על בית היתומים אלצו את לנה לברוח מפולין.
תקומה 
לנה קיכלר הצליחה…

ילדים בשואה שהפכו להיות טייסי קרב בחיל האוויר : רס"ן אומשוויף צבי ז''ל

רס"ן אומשוויף צבי ז''ל


בשואה  מ-1939 עד 1943 המשפחה גרה בגטו בלבוב. ב-1943 הועברה למחנה הריכוז אשוויץ ונרשמה כאסירים פוליטיים. צבי היה ילד בן 6 כאשר קועקע על ידו המספר 103796. אביו, ברנרד, יחד עם עוד מדען, חקרו את החיסון כנגד מחלת הטיפוס. כנראה שזו הסיבה להגנה מסוימת לה זכתה המשפחה. ב-1945 עם שחרור המחנה, הוא צעד יחד עם אמו ב"צעדת המוות". אביו הוצא כנראה להורג. כשהגיע לברלין, אמו נפטרה מטיפוס, הועבר ע"י ידידת אמו ד"ר אנה וייס, למנזר בסלובקיה, בו שהה עד סוף 1947 יחד עם עוד יתומים יהודים.
תקומה
ב-1947 אותר על-ידי דודו דולק עמישב ועלה ארצה דרך צרפת. התגורר עם דודו מספר שנים ואז אומץ על-ידי משפחת ארנון בקיבוץ עין המפרץ. עלייתו ארצה הייתה בלתי ליגאלית, הוא התחזה לבן נוסף של אישה עם ילד ששרדו את השואה. צבי גדל והתחנך במוסד החינוכי המשותף לעין המפרץ ולכפר מסריק. היה ספורטאי מחונן וזכה באליפויות קרב 5 ובקפיצה למרחק. שיחק עם נבחרת ישראל בכדור-עף.
בשחקים
התגייס לחיל האוויר לאחר שירות בחיל המודיעין.  ב-1958 הצטרף לקורס טיס מספר 31 אותו סיים במגמת קרב ב-1960. בביה"ס…